אפס נשים. כן - אפס נשים מינתה הממשלה החדשה לתפקיד מנכ"ליות של משרדי ממשלה. מתוך 32 משרדי ממשלה, מכהנות כרגע רק שלוש מנכ"ליות שנשארו מהממשלה הקודמת, וגם הן יוחלפו בימים הקרובים.
היה ניסיון למנות מנכ"לית אחת, אוסנת מארק, למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אבל אז פרצה סערה והיא ויתרה על התפקיד, לאחר שעלה חשש שתיפסל על ידי ועדת המינויים. סערה, אגב, שכנראה הייתה נראית אחרת אם היה מדובר בגבר. האם לא נמצאה אישה אחת במשרדים השונים עם הכישורים המתאימים?
בממשלה הקודמת נראתה סוף סוף מגמת שיפור - שיא של תשע מנכ"ליות. זו הייתה גם השנה בה כיהנו כמות שיא של שרות, תשע במספר. גם בנושא הזה הדרדרנו אחורה בממשלה הנוכחית. גם מספר הנשים העומדות בראש הוועדות בכנסת רחוק מלהיות שוויוני - ארבע נשים בלבד מתוך 25 ועדות.
למה כל כך חשוב שיהיו נשים?
מחקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק ומצא שתי סיבות קריטיות לשילוב נשים בתפקידי מפתח, בממשלה, בשירות הציבורי ובכנסת. הסיבה הראשונה - נראות. נוכחות של נשים במוקדי קבלת ההחלטות משדרת מסר ברור לחברה בכלל ולנשים בפרט: לאן נשים יכולות לשאוף ולהגיע בחברה הישראלית. בכל זאת - אנחנו מהוות 51% מן האוכלוסייה.
הסיבה השנייה - נשים מקדמות חקיקה למען נשים. מחקר שנערך בכנסת הקודמת וגם בכנסות ה-17 וה-18 מצא כי נשים עוסקות יותר בהצעות חוק ובקידום נושאים הנוגעים לחינוך, ילדים, בריאות, חופשות לידה, שכר שווה או אלימות במשפחה. אז בישיבה כזו, בה כלל אין נשים, כנראה שגם לא ידאגו לנשים. זה קורה גם כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנהל דיונים חשובים בלי נשים בכלל.
השעה 23:30, אני יושב כעת בדיוני תקציב עם אגף תקציבים ואגף שכר והרבה עבודה לפנינו. קצת מוקדם יותר היום ישבתי עם אנשי הלשכה המשפטית של המשרד.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) February 1, 2023
הדרג המקצועי באוצר הם סיירת חזקה במיוחד של עובדי ציבור.
חשוב לי לומר להם בשמי ובשם אזרחי ישראל - תודה! pic.twitter.com/EUEvouVDeS
המצב הזה צריך להטריד את כולנו, נשים וגברים מכל הקשת הפוליטית שמעוניינים שהילדות שלנו יגדלו למציאות בה יש להן אפשרות אמיתית להצליח, ובה הן לא שוות פחות.