שר הביטחון יואב גלנט פעל כפי שהוא מחויב לפעול. כל החישובים המפלגתיים והסיעתיים - הם חישובים קמעונאיים. מדינתנו נחרבת ואתם אומרים פוליטיקה? שריקת המשרוקית של גלנט אמורה לחדור לכל מי שאוזניו אינן סתומות ומוחו אינו אטום לאינטרס הלאומי. ה"רפורמה" מייצרת סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה. אם החקיקה לא תיעצר בחריקת בלמים - אין למעשה צבא, לא מילואים, הרבה פחות קבע, גם לא חלק מהסדיר. אזהרת גלנט ישימה לשב"כ, למוסד, לוועדה לאנרגיה אטומית. זו גם עמדת התעשיות הביטחוניות, הקהילה המדעית ועמדת הבקיאים ביחסי החוץ, בעיקר בתלות בארצות הברית. הקריסה הכלכלית שייכת למחלקה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
בסופו של יום אנשים נבחנים על פי מה שהם עושים, ולא רק על פי מה שהם אומרים. אבי דיכטר, שביקש לעצור את החקיקה עד אחרי יום העצמאות, מתכוון להצביע בעד. ניר ברקת הודיע שאם בג"ץ יפסול את החקיקה, הוא יציית לעליונות המשפט והחוק. נוכח המחיר המפלגתי ששילם על הצהרתו, יכול ברקת לומר שלא יצביע בעד חקיקה בלתי חוקתית, מבלי להמתין לבג"ץ. יולי אדלשטיין, שהביוגרפיה שלו מבחינה בין דמוקרטיה לדיקטטורה, התנער מיד מה"רפורמה" בתצורתה המוצעת. דוד ביטן, המדבר דוגרי וקשוב למצביעי הליכוד ולא רק למתפקדיו, הזהיר בקול גדול שנאבד גם את השלטון וגם את המדינה.
מעניין המקרה של יואב קיש, שהוא דור שלישי ללוחמי מלחמות ישראל. בנו של קיש הוא דור רביעי. קיש הטייס לא יכול להצביע עבור ה"רפורמה", קיש הפוליטיקאי לא יכול להצביע נגדה. הוא בן חסות של יריב לוין, שעמל קשה מול משפחת נתניהו להסיר את כתם תמיכתו בגדעון סער. הוא מצא קונץ-פטנט: התפטר מהכנסת ברגע האחרון ובחרישיות.
מירי רגב משמיצה את נשות ואנשי המחאה. היא קוראת להעמיד לדין קצינים. תתפלאו, במבט צופה פני עתיד רחוק דווקא על רגב אפשר לסמוך, האופורטוניזם שלה אלסטי במיוחד. כדוברת צה"ל דבררה את ההתנתקות באקסטזה, שחצתה את קו הדוברות לעומק מתחם יחסי-הציבור. אריק שרון אמר אז שהיא מדבררת יותר בהתלהבות משהוא מבצע. תציצו בוויקיציטוט, היא כינתה את מפוני גוש קטיף: "ברברים עבריינים". האם היא תתנצל בעתיד גם בפני הלוחמים?
סמוטריץ' הוא המסוכן מכולם, תשלובת של קנאות משיחית ועורמה תכליתית. הוא הצליח להתפרפר בשיטתיות משירות צבאי ממשי ולקבל נתח משמעותי ממשרד הביטחון. הוא מהמאמינים ש"השם ילחם לכם ואתם תחרישון". כנער גבעות ממשלתי קרא למחוק את חווארה. הוא קבע שלא היה ואין עם פלסטיני. אהוד יערי, במאמר באתר זה, נתן לו שיעור מאלף בהיסטוריה ובמרחב זכות ההגדרה העצמית. בתור שר אוצר הוא סכנת נפשות עכשווית. את אזהרות בכירי הכלכלנים בעולם לא הבין, אולי משום שנאמרו באנגלית. את האזהרות בעברית של בכירי משרדו – על אובדן מאות מיליארדי שקלים - רצה להעלים מהציבור, לשקר לאזרחי ישראל. כמי שהתבטא על נתניהו בגסות, "שקרן בן שקרן" - הוא מתיימר להתמצא בשקרנים, גם דור אחורה.
יריביו בליכוד של יריב לוין טוענים, שיהיה אשר יהיה, בכל מקרה, הוא מתקרב ליעדו - לדחוק את נתניהו ולהחליפו. ישנם עוד שני "גיבורים" ששווה לומר עליהם מילה: שמחה רוטמן ושלמה קרעי. לגבי שניהם תפעילו את מבחן המבט לעיניים. לאמריקנים ישנה אמירה נפלאה לגבי אנשים כאלה: אתה מביט להם לתוך העיניים ואף אחד לא בבית.