ש: פרופ' מנואל טרכטנברג, אתה השתכנעת מהדברים שאמר ראש הממשלה נתניהו במסיבת העיתונאים?
ראש הממשלה חזר ודיבר על היבטים מסוימים של הרפורמה המשפטית, אך הוא לא התייחס כלל וכלל לדרך שבה הרפורמה הזאת מקודמת. הרי מקדמים את התוכנית בבהילות, עושים את זה תוך הליכה על הראש של מחצית מאזרחי מדינת ישראל שחושבים אחרת, עושים את זה תוך החרפת העימות הפנימי וקיטוב. מישהו חושב שהחרפת הקיטוב הפוליטי במדינת ישראל יכולה להועיל לכלכלה? מישהו חושב שהפגנות ומחאות של בעלי מקצוע מן השורה הראשונה: עורכי דין, כלכלנים, רופאים, הייטקיסטים, זה טוב לכלכלת ישראל? אני קובל, קודם כל, על הדרך. לא כך משנים את כללי המשחק. דרושות הסכמות רחבות, צריך תהליך שמכבד את הדעות השונות, ואז אפשר לדון על תופעות של "משפטיזציה".
ש: אנחנו שומעים הרבה אזהרות על המקום שאליו ישראל הולכת. בהנחה שבאמת הרפורמה מתקדמת באותו הקצב, מה מבחינתך הוא תסריט האימים שיכול לקרות לכלכלה הישראלית אם הרפורמה המשפטית של לוין תצא אל הפועל?
אחת הבעיות הגדולות בהתפתחויות מן הסוג הזה היא שהדברים לא מתרחשים במכה אחת. זה לא שפתאום הכול קורס. יש תהליך הדרגתי של אובדן אמון, של יציאת משקיעים או עצירת השקעות וכן הלאה. בשום מקום אתה לא רואה אירוע דרמטי שאחריו אפשר להכריז שהפגיעה נעשתה. האפקט המצטבר של תהליך כזה הוא רע מאוד: זה יכול לבוא לידי ביטוי תוך 3 חודשים, חצי שנה או שנה - ופתאום נסתכל אחורה ונתהה איך הגענו למצב הזה.
המצב של ישראל שונה ממדינות אחרות. אם היינו גרמניה לדוגמה, והיו מורידים את דירוג האשראי לגרמניה, זה היה פוגע בכלכלה הגרמנית. אבל יש הבדל מהותי בין ישראל לגרמניה: הכלכלה הגרמנית מבוססת על תעשייה כבדה, על תעשיית המכוניות, על תעשייה כימית. התעשיות הללו לא יכולות לזוז מאדמת גרמניה. במדינת ישראל ישנו ההייטק - זה יותר נזיל ומובילי גם מבחינת ההון האנושי, גם מבחינת החברות הרב-לאומיות, גם מבחינת ההון של קרנות ההון-סיכון. אנחנו לא נראה דרמה, אלא זרם החוצה שהוא מאוד מאוד בעייתי מבחינתה של ישראל.
ש: היית גם חבר כנסת מטעם המחנה הציוני. יש מי שמקשיבים וטוענים שזה פוזיציה פוליטית, שאתה רוצה להזיז את נתניהו
יש לי מספיק כוונות ממלכתיות גם לצידו של נתניהו, ולא רק במחאה החברתית. הוא ביקש ממני להישאר בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה. נעניתי לבקשתו. עבדנו יחד ואני מכבד מאוד את ראש הממשלה. בתפקידים השונים שעשיתי תמיד פעלתי בצורה ממלכתית. הטענות שלי נוגעות בעיקר לתהליך. אני חושב שראש הממשלה עצמו לא יוכל לסתור שהתהליך הנוכחי לא מקטין את האמון של המשקיעים הזרים וסוכנויות הדירוג בתוך מה שקורה במדינת ישראל.
>>> פרופ' מנואל טרכטנברג הוא כלכלן, מונה ע"י נתניהו לעמוד בראש הוועדה ליוקר המחיה ב-2011, כיום משמש כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב