אפשר לבקר את המפכ"ל קובי שבתאי ויש על מה לבקר אותו. מותר לקנטר אותו ויש על מה לקנטר אותו. הוא מונה לתפקיד על ידי אמיר אוחנה כדי שלא יתעסק בשחיתות ציבורית ובעבריינות של פוליטיקאים. הוא הושאר בתפקיד על ידי איתמר בן גביר כדי שישמש לו שק חבטות ואליבי לכישלונו הצפוי מראש. אבל שבתאי תקע את עמוד הברזל הראשון במה שאמור להיות קיר ברזל מול החקיקה האנרכיסטית, או כדברי נשיא המדינה יצחק הרצוג - "חקיקה שצריכה לעבור מהעולם ומהר".
מי אמור להתייצב בקיר הברזל? נשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המפכ"ל, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, ראש המוסד דדי ברנע ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית משה אדרי. תגידו מה שתגידו על המפכ"ל שבתאי - הוא את העמוד שלו הציב. הוא עשה זאת מיד לאחר הנחיית היועמ"שית, אף שמכתבה הופנה אל השר והוא היה מכותב בלבד. אחלה קובי שבתאי.
בן-גביר, שקרא לפטר את היועמ"שית, אמר שהיא אפילו לא דיברה איתו. סליחה, השר אמור לדבר איתה בטרם מעשה ולא היא איתו לאחר מעשה. סליחה, השר אמור להיוועץ בה ולשאול לדעתה בטרם הדחה אם היא חוקית. לא צריך להיות עורך-דין כמו בן-גביר, די להיות תלמיד סביר בשיעור אזרחות בבית ספר תיכון בכדי להבין זאת.
המפכ"ל אכן תכנן סבב מינויים גדול במסגרתו אמור היה ניצב עמי אשד להיבעט לתפקיד זוטר יותר. ניצב אשד, קצין אינטליגנטי, ערכי ומקצועי, לא מעריך את המפכ"ל שבתאי. המפכ"ל שבתאי עוין את ניצב אשד. אבל מעבר לרכילות פנימית מסגל הפיקוד - זה העיקר: המפכ"ל ציית ליועמ"שית ולא לשר. נכון ובדייקנות קבע המפכ"ל, שהמדיניות היא של השר, אך שיקול הדעת המבצעי הוא של המפכ"ל ושל המפקדים בשטח.
בתקופתו של בן גביר גברו מאוד גם הפשיעה וגם הטרור הערבי. בן-גביר לא אשם. מי פילל ומי מילל שהוא יתחפש יום אחד, ולא בפורים, לשר לביטחון פנים ואף ייקרא שר לביטחון לאומי. האשם הוא מי שמינה אותו, והמינוי הזה איננו הגדול בחטאיו של נתניהו.