את המנגינה הזאת, בפרפרזה על שירו של עודד פלדמן, אסור להפסיק. המחאה חייבת להימשך. היא כל כך מוצדקת, אל מול ממשל שקם על רבים מנתיניו. החפץ חיים, מגדולי הפוסקים במאה הקודמת, כתב כי כל אדם חייב לעשות מה שבכוחו ולהשתדל: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת). עמדותיי יוצגו מניסיון רב בממשל ובמשפט, כיועץ משפטי וכשופט, ובמועקה כבדה. אך נזכיר לעצמנו, שיש לנו ארץ ומדינה נפלאות.
ממרום גילי, נולדתי פחות משנה לפני המדינה. אוכל להשוות בין ישראל של היום לנעוריי - התפתחות מדהימה של הישגים גדולים בכל תחום. בניין מערכת משפט חזקה, מקצועית ועצמאית, הוא אחד מהם. ההצעות הנוכחיות, כל אחת כמעט לחוד ועוד יותר כולן יחד, הן דורסניות, הן רעות לשלטון המשפט כלשונו של מנחם בגין שבשמו נאחזים, הן רעות לכלכלה. אנחנו כאן כדי למחות עליהן, וכדי שמה שכתבו לי בנפרד חברה וחבר צעירים, משפטנים מרקעים שונים לחלוטין, לא יתקיים חלילה. האחת כתבה: "אני מיואשת ועצובה על גורל המדינה, גם אני משתתפת בהפגנות אבל אני מרגישה שהאבדון בפתח ושאין לי דבר אפקטיבי לעשות מולו". האחר כתב: "לצערי המטרה אינה בית המשפט העליון אלא זכויות אדם ואזרח. הגבלת סמכות בית המשפט לבקר את בעלי השררה, משמעותה ריסוק זכויות אדם בסיסיות. אני, שחזרתי מאלפיים שנות גלות, מרגיש היום כי חורבן הבית קרב ובא; בבקשה המשיכו להיאבק לטובת העם הזה ולטובת הארץ הטובה, עבורנו".
לדברים מכמירי לב אלה השבתי – לא יכולתי אלא זאת – לא אבדה תקוותנו, כי אין לנו ארץ אחרת. אך אוסיף: המדינה היא כצמח, לא די לשתול אותו, צריך לטפחו באופן מתמיד, כמות שהייתה אימי שבימים אלה ימלאו 30 שנה להילקחה, האחות הראשית הראשונה של תל-השומר-שיבא בתש"ח, אומרת תדיר - "המדינה טרם גמרה להיבנות".
מן הממשלה באים בטענה שבגלל המחאות נוצר נזק כלכלי ובין-לאומי. המשוואה והאמת כמובן הפוכות: המחאות באות בגלל הנזק הגדול שגורמות הצעות ה"רפורמה", או בלשון אחרת "ההפיכה". אני כמובן מסתייג מאוד מכל מה שיש בו ריח אלימות, או עזיבת הארץ או עידוד להוצאת כספים ממנה, אך ב"טיעון הנזק" לא יושתק קול המחאה. חופש הביטוי הבסיסי לדמוקרטיה, ואני מדבר כאיש שאינו פוליטי ואינו שייך לכל מפלגה.
אכן, הצעות הפוליטיזציה של השפיטה, עשיית פלסתר מחוקי היסוד בהיעדר חוקה כדת וכדין ומניעת האפשרות האמיתית לביקורת שיפוטית ולייעוץ משפטי אפקטיבי, כל אלה מחייבות מחאה נגד הנהגה שקמה על המשפט, אכולת שנאה לא מובנת.
המבנה הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים: שני שרים, שני חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי בית המשפט העליון, הוא בן 70 שנה בדיוק. יצחק רבין, שזכיתי להיות מזכיר ממשלתו (וגם של יצחק שמיר) וראש משלחת המשא ומתן לשלום עם ירדן בימיו, דיבר תמיד על מבחן התוצאה. והנה התוצאה: יש לנו שפיטה איכותית ונקייה, 800 שופטים חרוצים – מספר קטן מאוד לעומת מדינות מקבילות, ובית המשפט עליון שהוא מגן זכויות האדם, מיעוטים, אימהות חד-הוריות, עגונות, מוחלשים – ורק חלק קטן מעבודתו עוסק בנושאים חוקתיים. שלא יאמרו לכם עליו אחרת כי לא תהא זו אמת. בית המשפט הוא גם שכפ"ץ בחוץ, נכס אסטרטגי למדינה.
פוליטיזציה של ועדת הבחירה תהפוך את מינוי השופטים למעשה פוליטי על כל חולייו, לחץ למינוי קרובים ומקורבים, תוך ניטרול הגורמים המקצועיים
אין שלמות, וייתכנו טעויות כבכל יצירה אנושית, אך המכלול הוא לתפארת מדינת ישראל. פוליטיזציה של ועדת הבחירה תהפוך את מינוי השופטים למעשה פוליטי על כל חולייו, לחץ למינוי קרובים ומקורבים, תוך ניטרול הגורמים המקצועיים. רוב פוליטי בוועדת הבחירה יחשוף את חיילי צה"ל יותר לבתי דין בין-לאומיים – גם היום "מחפשים" אותנו - והמועמדים יתרוצצו בין פוליטיקאים במקום הליך מאוזן. כחבר הוועדה שנים אעיד שהוא הליך הוגן, קונצנזואלי, גם אם לא מושלם.
הנשיאה לשעבר מרים נאור אמרה בהקשר אחר - "חייבים לשמור על הבית". זה ביתנו הלאומי. זו חובתנו. נתן אלתרמן כתב: "את הרע צריך לראות כדי להילחם בו, על הטוב צריך לשמור כדי להתנחם בו". אך עלינו לא רק להתנחם אלא לפעול, כדי שיקוים הפסוק בישעיהו נ"א: "כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה". ואכן "עם הנצח אינו נרתע מדרך ארוכה", אומרים בשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הידברות תמיד רצויה, לשם אחדות העם ולמניעת קרע נורא – אך בתנאי שאינה "קוסמטית", אלא תוך פסק זמן ודיון אמיתי מחדש בכל הנושאים, לא ברוח המקבת המונפת שהיתה עד כה; ואולי סוף סוף באה עת לחוקה מלאה, שהרבה מהחוליים ייפתרו בה.
>>> פרופ' אליקים רובינשטיין הוא שופט בדימוס שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, לשעבר מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה
>>> את הדברים נשא שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין מול בית הנשיא בירושלים בהפגנה נגד המהפכה המשפטית, מוצאי שבת ד' באדר תשפ"ג (25.02.2023)