בעוד כולם מדברים בשבועות האחרונים על עילת הסבירות, ביססו מחצית משופטי דעת הרוב בבית המשפט העליון את פסילתו של חה"כ אריה דרעי מלכהן כשר על כלל משפטי אלמוני הרבה יותר - הכלל של "השתק שיפוטי". כלל זה מבוסס על העיקרון המשפטי עתיק היומין, אשר לפיו אסור לצד להליך משפטי להעלות באותו עניין טענות הסותרות האחת את השנייה. כלל ה"השתק השיפוטי" משכלל עיקרון זה וקובע כי אדם שהעלה טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה מושתק מלהתכחש לטענה האמורה – לא רק באותו הליך אלא גם בהליך נגד יריב אחר.

כלל ה"השתק השיפוטי" שם דגש על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט. הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט. הוא מבוסס על כך שאין להתיר לאדם לעשות שימוש לרעה בהליכי בית משפט ושאין לאפשר לו להשיג יתרון משפטי לאחר שכבר זכה וקצר בהליך קודם את פירותיו של טיעון סותר. מקובל לראות את כלל ה"השתק השיפוטי" כחלק מחובת תום הלב החלה על כל אדם הבא לבקש סעד מבית המשפט. בלשונו של השופט אלכס שטיין, הוא בא "למנוע את שחיקתו של משאב ציבורי-מוסרי הקרוי יושרה".

שופטי בג"ץ לקראת הדיון על מינוי דרעי לשר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הרחיבו את כלל ההשתק השיפוטי, בג"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כזכור, דרעי הגיע להסדר טיעון במסגרת המשפט שהתנהל נגדו על עבירות מס. במסגרת הסדר הטיעון, דרעי הודיע כי הוא מתפטר מהכנסת והצהיר שהוא "ימשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת, גם אם לא מהכנסת". גם התביעה במשפטו הבינה כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, ולכן המליצה לבית המשפט לאשר את הסדר הטיעון. בעקבות זאת, בית משפט השלום אכן אישר את הסדר הטיעון וקבע, על סמך הצהרתו של דרעי, כי ניתן "לומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית". התוצאה של התפטרות דרעי מהכנסת הייתה, בין היתר, ש"נחסך" הצורך של בית משפט השלום לקבוע אם העבירה שבה הורשע נושאת עמה קלון. בכך התאפשר לדרעי לשוב ולהתמודד לכנסת מבלי ששאלת הקלון הוכרעה ביחס אליו.

ואולם, לאחר שדרעי הודיע במשפטו הפלילי כי הוא פורש מהזירה הפוליטית, הרי שזמן לא רב לאחר מכן הוא הצהיר הצהרה סותרת בפני הציבור, אשר לפיה הוא שב לזירה הפוליטית ומתמודד בבחירות לכנסת כפי שאכן עשה בפועל.

עתה, בפסק הדין של בג"ץ שפסל את מינויו של דרעי, נכלל פיתוח נוסף של כלל ה"השתק השיפוטי". אם בעבר החילו את הכלל בישראל, על פי רוב, לגבי סתירה בין טענות שהועלו בשני הליכים משפטיים או מעין-שיפוטיים, הרי שעתה קבע השופט שטיין כי ה"השתק השיפוטי" יכול לחול בכל הליך שבו נדרשת הפעלתן של הוראות הדין על ידי רשות שלטונית או אחד ממוסדות המדינה. זאת משום שהכלל נועד להגן על היושרה של המערכת המשפטית כולה.

דרעי מגיע לישיבת הממשלה (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
התנהלותו יצרה מניעות משפטית למינויו כשר, דרעי מגיע לישיבת הממשלה | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

השופטת דפנה ברק-ארז, שאליה הצטרפו בעניין זה השופטים חאלד כבוב ודוד מינץ, הוסיפה כי התנהלות זאת של דרעי יוצרת מניעות משפטית של דרעי עצמו, כך שהיא מונעת ממנו את האפשרות המשפטית לקבל על עצמו תפקיד של שר. מניעות זאת נובעת מחובת ההגינות של הפרט כלפי רשויות השלטון, לנוכח הצהרותיו של דרעי בבית משפט השלום. הצהרות אלה כונו על ידי השופט עופר גרוסקופף כ"הצגת יחיד", אשר ככאלה יוצרות מניעות כלפיו מלהציג בתוך פחות משנה את מועמדותו לתפקיד של שר.

שאלה מעניינת המתעוררת בהקשר זה היא אם ה"השתק השיפוטי" חל רק ביחס למינויו של דרעי לשר, או שמא הוא חל גם ביחס לבחירתו כחבר כנסת. שכן, כך יטען הטוען, דרעי הרי הצהיר בשעתו כי הוא מתפטר מהכנסת. האם הוא לא מנוע אפוא לא רק מלכהן כשר אלא גם מלכהן כחבר כנסת? לכך השיבה השופטת ברק-ארז בפסק הדין, כי קיימת הבחנה בין הטלת מגבלה על כהונה בתפקיד מנהלי של שר לבין הגבלה של הזכות להיבחר לכנסת. הזכות האחרונה, המהווה אבן יסוד של המשטר הדמוקרטי, תוגבל רק בנסיבות חריגות ביותר ובצמצום רב.

 

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

מבט כולל על פסק הדין מלמד, אפוא, כי חמישה מתוך 10 השופטים שהיו בדעת רוב ביססו את החלטתם לפסול את מינויו של דרעי על כלל ה"השתק השיפוטי", תוך ששניים מתוך חמישה אלה – השופטים גרוסקופף וכבוב – סברו כי בצד זאת יש לפסול את המינוי גם מחמת חוסר סבירות קיצוני. פסק הדין הוא דוגמה נוספת לאופן שבו ניתן להגיע לאותה תוצאה משפטית על סמך כללים משפטיים שונים ומגוונים. עילת הסבירות הייתה רק אחד מהם.

>>> עו"ד ד"ר ישגב נקדימון הוא מומחה למשפט מנהלי ולדיני תקשורת. מחבר הספר "הגנה מן הצדק" (מהדורה שלישית, 2021)