כמו תאגיד גדול שעושה מיקור חוץ לנותני השירותים שלו להודו, ממשלת ישראל החליטה לעשות מיקור חוץ למאבק שלה מול הטרור לגורם חיצוני. הגורם החיצוני הוא שוחד, שבתמימות מסוכנת, מדינת ישראל חושבת שהוא זה שימנע מארגוני הטרור לא להרוג בנו.
במקום להתמודד מול 200 אלף הטילים של חיזבאללה המאיימים עלינו, חתמנו הסכם גז מעוות ודחינו את העימות מול הארגון ליום אחר. במקום להתמודד מול החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה ולחסל את יכולות הטרור שלהם אחת ולתמיד, הרשינו להעביר להם מזוודות מזומנים. שירותי הביטחון הישראלים, אשר ממליצים פעם אחר פעם לשלם את "השוחד" עכשיו ולדחות את הבלתי נמנע לפעם אחרת, יצרו סיטואציה בה אנו, ילדינו ונכדינו נחיה עם חרב מונחת על צווארנו לנצח.
פיגועי הטרור בירושלים ובכל התקופה האחרונה מחדדים את העיוורון הישראלי במאבק מול הטרור הפלסטיני. באופן משיחי, ישראל מאמינה שהרשות הפלסטינית תכבס את הכביסה המלוכלכת שלנו. במקום לנצל את המדיניות הכושלת של הרשות הנגועה בשחיתות ובמאמצים נחשלים למשול ביהודה ושומרון, אפשרנו ואפילו עודדנו את ממשל ביידן לתת להם כספים תוך הפרה של חוק טיילור פורס שנחקק כדי להרתיע אותם מלהאדיר ולעודד טרור. זה לא רק ממשל ביידן, כי אם גם אנחנו. ישראל מעניקה הלוואות בגובה מאות מיליוני שקלים לרשות ומקדמות על חשבון תשלומי המסים שלהם. היא מונעת מקורבנות טרור לממש את פסקי הדין שלהם נגד הרשות הפלסטינית לאחר שזכו בהם במאבק של שנים ארוכות, מחשש לחוסנה הכלכלי של הרשות הפלסטינית. אותה רשות שמשלמת מיליארד שקל בשנה לאסירים הביטחוניים, ומדינת ישראל רואה בפסקי דין של שלושה מיליון שקל כצעד שעלול למוטט את הרשות הפלסטינית.
האבסורד גדול עוד יותר. הרשות הפלסטינית פועלת נגדנו באו"ם ומקדמת שורה של צעדים שיובילו את העולם לדון מחדש בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הם התחילו עם בית הדין הבין-לאומי בהאג וקצרו הצלחות עם התובעת הקודמת, שהחליטה בשלהי כהונתה לפתוח בחקירה נגד ישראל. אלא שהתובע חדש, כארים חאן, להוט פחות והעביר את החקירה נגד ישראל לאחורי הבמה. בצר להם פנו הפלסטינים לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, שם יש להם רוב גורף שונא ישראל, והביאו אותו להקים ועדת חקירה בראשה עומדת נאווי פילאיי, אנטי ישראלית ידועה, אשר שמה לה למטרה לחקור את עצם קיומה של מדינת ישראל. תחת שרביטה פנה האו"ם לקבלת חוות דעת מבית הדין הגבוה לצדק בעניין כיבוש ישראל ביהודה ושומרון, ומהם הצעדים שיש לנקוט נגד ישראל בגין סיפוח מתמשך זה. הרשות הפלסטינית ממטירה עלינו את כל המכות האלה וישראל רואה בזה גשם.
ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, האמין שהכסף הוא חמצן לטרור. הוא הבין שאם חונקים את זרימת הכסף, חונקים את זרימת הטרור. הנשק הסודי שלו במוסד, יחידת 'צלצל', נועדה לטרגט את ארגוני הטרור ומדינות הטרור שתומכות בהם, ולנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי לחסום את צינור הכסף. זה כולל צעדים נגד כל מי שמעביר כספים לטרור כמו בנקים, חברות, ראשי מדינות וראשי ארגונים. על אף אחד לא חמל. כולם היו אנשי טרור וכולם היו יעדים לחיסול. ארצות הברית ואירופה היו עדים למלחמה הישראלית הזו במימון הטרור ויישמו אותה על ארגוני הטרור בביתם שלהם. ארגוני הטרור סבלו נזק אדיר בגין היעדר אמצעים וכסף. כך נפל דאעש.
קטאר אמורה להרוויח ממשחקי המונדיאל 9 מיליארד דולר. דוחה הפכה את התמיכה בטרור לאומנות, בה בשעה שהיא מבקשת לקבל לגיטימיות עולמית. הבנקים בקטאר ואגודות הצדקה שלה הם ה-ATM של הטרור. כל חולצה, צעיף או כוס שימכרו במשחקי המונדיאל, הם עוד כדור, רקטה וסכין שמופנים כלפי יהודים חפים מפשע. בעוד אנו חוגגים טיסות ישירות מישראל לדוחה, אנו תוהים מהיכן מקבלים המחבלים רוח גבית לפעולות הטרור שלהם.
את הטרור ניתן לנצח רק במלחמה במימון שלו. לא בבקשיש ולא בשוחד.
>>> עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון "שורת הדין" הנלחם למען ישראל בזירה המשפטית בארץ ובעולם