שר שחושב שנשים לא צריכות לשרת בצבא. חבר כנסת שחושב שהתרומה המרכזית של נשים היא שיתחתנו. שר שחושב שנשים צריכות לשבת מאחור באוטובוס. שר שחושב שלנשים אין מקום סביב שולחן מקבלי ההחלטות. מפלגות שלא מוכנות לתת לנשים להיות חברות במפלגה ומפלגה אחת שהכינה רשימות שחורות של נשים שנלחמות לקדם שוויון בחברה.
רק השבוע התפרסמו הסכמים קואליציוניים שדורשים את הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, סמכות שיפוטית שביסודה מפלה נשים. הסכמים קואליציוניים שדורשים לתקן את החוק, כך שבעל עסק יוכל לא לתת שירות על בסיס אמונתו הדתית. הכותרות אומנם דיברו על הפגיעה בקהילה הגאה, רק נזכיר שגם נשים "אפשר" להפלות בישראל "בשם האמונה".
נחשפו גם הסכמים קואליציוניים שדורשים שישראל לא תחתום על 'אמנת איסטנבול', שמתחייבת לתוכנית פעולה מקיפה לטיפול באלימות במשפחה, והקצאת תקציבים לשם כך.
זו תהיה קואליציה כמעט בלי נשים - צמצום של עשרות אחוזים בנוכחות הנשים במקום הכי חשוב שבו מתקבלות החלטות על חיינו. ובואו לא נדבר בכלל על מספר השרות שלא מעניינות אף אחד.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
בטח גם בתגובות כאן יהיה מי שיטען, כמו בשבועות האחרונים, שזו "היסטריה מיותרת", שזה פוליטי, שהנה, שוב, התקשורת נגד נתניהו. אבל שוויון לנשים הוא לא עניין פוליטי. הוא צריך להיות מאבק של כולנו, ביחד, ימין ושמאל.
אנשים שרוצים לראות את הבנות שלהם גדלות למציאות אחרת בה כל האפשרויות פתוחות בפניהן. הם רוצים מציאות בה הן לא מרוויחות פחות כי הן נשים, בה הן לא נפגעות בקריירה שלהן כי הן ילדו, בה הן לא מוטרדות מינית כי התגייסו לצבא. והכול קשור בהכול.
ילדה שמסתכלת היום על שידורי השבעת הממשלה תראה שם תמונה אחת ברורה - גברים, הרבה גברים.