עם כל הזהירות המתבקשת, וכפוף למעטפות הכפולות, זו הכותרת של בחירות 2022: גבירותיי ורבותיי, מהפך. אם תוצאות האמת המסתמנות אכן יעניקו לגוש נתניהו 62 עד 64 מנדטים, המשמעות היא סיומו של המשבר הפוליטי שליווה את ישראל קרוב לארבע שנים, ובהכרעה חד-משמעית. גם ההיסטוריה הקרובה שלנו תיצבע באור אחר. זה לא שהניסוי נכשל, המעבדה התפוצצה: בקואליציה הבאה לא יכהן איש מחברי הקואליציה הקודמת, למעט עידית סילמן. למעלה ממחצית מהשרים וחברי הכנסת בממשלת השינוי הלכו הביתה לבלי שוב, לרבות סיעה או שתיים שנעלמו.

504 ימי ממשלת השינוי באו אל קיצם, ואם ממשלת נתניהו תשרוד הם ייזכרו, עד להודעה חדשה, לא כקדנציה אלא כאפיזודה. בדיוק באחד בנובמבר אשתקד התנבא נפתלי בנט שבקרוב "האופוזיציה תתרסק לרסיסים". בדיוק ארבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד ראש הממשלה, יהפוך לפיד לשאלת טריוויה: מי ראש הממשלה שכיהן פחות זמן מכל אחד אחר? לפיד הוא ליז טראס הישראלי, האיש שהיה בבלפור לרגע.

ובכל זאת, הניצחון המזהיר של גוש הימין לא היה מושג אלמלא קמה אשתקד ממשלת השינוי. ארבע פעמים רצופות מעד נתניהו מתחת לקו ה-61, סוחב על גבו משקולת של עייפות וכעס מבוחרי הליכוד. שיעור ההצבעה ההיסטורי שנרשם אתמול במעוזי הליכוד הוא תוצאה ישירה של הממשלה הקודמת. בוחרים שנשארו בעבר בבית, וגם כאלה שהצביעו ליברמן, בנט או סער, פקדו את הקלפי בהמוניהם כדי לעצור את מה שראו כבלבול וחולשה. העובדה שהממשלה הייתה נתונה לחסדי מועצת א-שורא, שמיכאלי והורוביץ היו בקבינט, שלפיד ניהל את המדינה, היא שהעניקה לנתניהו את הרוב. לא סתם הוא בחר לשתוק רוב הקמפיין: הם הצביעו נגד לא פחות משהצביעו בעד.

ישיבת ראשי המפלגות בממשלה (צילום: Ariel Zandberg, reuters)
מהפך: ממשלת השינוי באה אל קיצה - בהכרעה ברורה | צילום: Ariel Zandberg, reuters

הטרלול ניכר אתמול, בהמתנה לתוצאות בל"ד. במשך חודשים ארוכים נרמלה יש עתיד הקמת ממשלה בהישענות על קולותיהם של חד"ש-תע"ל, שתמכו במחבלי "גוב האריות", ואתמול בערב חיכו לקולות החיילים, ולקולות מי שתומכים ברוצחי חיילים. זו הייתה תזכורת חשובה על הטירוף שיכול לאחוז מדינה שלמה שנלקחה בשבי.

יש פה לקח חשוב למחנה הימין, שמקבל עכשיו את כל מפתחות המדינה, כמו שרת בית ספר חדש: תנועת המטוטלת שריסקה את השמאל והזניקה את סמוטריץ' ובן גביר לחצי מיליון קולות עשויה גם להכות בחזרה. הכוח המוחלט שניתן עכשיו לימין לא יוכל להסתיר את העובדה שמחצית – פחות או יותר, נדע בספירת הקולות – לא רצה בממשלה הזו ומזועזע מאיתמר בן גביר וחבריו, שקראו אתמול לבמה לבנצי גופשטיין ולרב דב ליאור. נתניהו ושותפיו יצטרכו לכבוש את רצונם המובן בהחלט לשמוח לאיד, לעשות לחבריהם מה ששנוא עליהם, לדרוס אותם בכנסת כפי שנדרסו, לחולל מהפכה משטרית. למה? כי קודמיהם שמחו ועשו ודרסו, ומחציתם נמצא עכשיו בפנסיה. נאומו של נתניהו שהבטיח להוריד את גובה הלהבות היה סימן להפנמה, אבל שותפיו המורעבים מאופוזיציה ושיכורים מניצחון ירצו אחרת.

ראש הממשלה היוצא יצטרך יחד עם שותפיו לקיים חשבון נפש נוקב על אותם רגעים בינואר, שבהם פעלו לסכל – באמצעות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לצוללות ובאמצעות קמפיין תקשורתי – את עסקת הטיעון של נתניהו והפרקליטות. במקום זאת, הם קיבלו את נתניהו ראש ממשלה. מהשבוע הבא, זה שוב משפטו של ראש הממשלה. מחנה הרל"ביזם סיים הלילה את דרכו ההיסטורית. אם יבקש לשוב לשלטון, הוא יידרש להציע לציבור מרכולת שונה. זה יהיה בבחירות הבאות, שכבר לא ייקראו "בחירות 6".