בשלב זה אין עדיין תוצאות סופיות בבחירות האמצע בארצות הברית, אך נראה שהמפלגה הרפובליקנית צפויה להשיג רוב דחוק בבית הנבחרים, כאשר המרוץ לסנאט נותר צמוד מאוד. ייתכן שמרוץ זה יוכרע רק לאחר בחירות חוזרות על המושב לסנאט במדינת ג'ורג'יה. אומנם התוצאות משקפות תהליכים מקובלים בפוליטיקה האמריקנית בבחירות האמצע, אך נראה כי התחזיות המוקדמות ל"גל אדום" רפובליקני התבדו וסביר כי הדמוקרטים יראו בתוצאות הישג, לאחר שהנשיא ביידן שיגר מסרי אזהרה ערב הבחירות בדבר סיכון ממשי לדמוקרטיה האמריקנית.
אשר לשאלה עד כמה הבחירות מעידות על הצפוי בבחירות לנשיאות ב-2024, מוערך כי גם אם התוצאות מצביעות על הישגים מסוימים לרפובליקנים, על פי ניסיון העבר אין לגזור מכך על התוצאות בבחירות הבאות לנשיאות. עם זאת, התוצאה הצמודה ממחישה היטב את המציאות הרגישה והמקוטבת שהמערכת הפוליטית האמריקנית נמצאת בה בשנים האחרונות. נראה כי גם מצב כלכלי מידרדר ואחוזי תמיכה נמוכים לנשיא המכהן לא הצליחו להפוך את הקערה על פיה, בעיקר מאחר שציבור אמריקני גדול הושפע גם מהחלטה הדרמטית של בית המשפט העליון בנושא ההפלות ובעיקר מהתרחבותה של תופעת מכחישי בחירות מבין תומכיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שראו בכל הפסד "הונאת בחירות".
זאת ועוד, השנתיים הקרובות צפויות להיות גדושות אירועים גלובליים ופנים-אמריקניים, שישפיעו רבות על הלך הרוח של הציבור. הכרזתו הצפויה, כבר בקרוב, של דונלד טראמפ על ריצה לנשיאות צפויה להיות יריית הפתיחה למערכת בחירות ארוכה מהרגיל. אף ייתכן שהתוצאות יעודדו את המושל הרפובליקני של פלורידה, רון דסנטיס, שגבר בפער גדול על יריבו הדמוקרטי, לאתגר את טראמפ ולהודיע גם הוא על ריצה לנשיאות וכך לפתוח התמודדות בקרב הרפובליקנים. עוד ייתכן גם כי הכרזה של טראמפ תחייב את הנשיא ביידן להודיע בהקדם על כוונותיו. כך או כך, שליטה רפובליקנית בבית הנבחרים ובוודאי אם יתברר כי הם זכו ברוב גם בסנאט צפויה להוביל לשיתוק של מרבית תהליכי החקיקה בארצות הברית.
קושי של נשיאים להתנהל מול קונגרס מפוצל הינה תופעה מוכרת ונרשמה באחרונה בתקופת השנייה בכהונתו של הנשיא טראמפ. יתר על כן, בעת הנוכחית הסבירות כי שתי המפלגות תגענה להסכמות שתאפשרנה לקדם חקיקות חשובות קטנה ביותר, בשל היריבות המרה ביניהן. לכן, סביר כי הנשיא ביידן ימשיך לנסות ולקדם את סדר היום של הממשל ויעשה כן תוך שימוש מוגבר בצווים נשיאותיים.
בדרך כלל, בחירות האמצע אינן משפיעות משמעותית על מדיניות החוץ של הממשל, גם אם הממשל יהיה כבול עתה יותר בשל רוב רפובליקני באחד הבתים או בשניהם. על כן, לא צפוי שינוי בתמיכת הממשל בישראל. הנשיא ביידן כבר הוכיח כי הוא מחויב לביטחונה ולרווחתה של ישראל. הקשרים בין ביידן לראש הממשלה המסתמן בנימין נתניהו הם טובים והממשל מכבד את התהליכים הדמוקרטיים בישראל, אך הוא צפוי לבחון את הממשלה החדשה במעשיה ולא בהצהרותיה. כל עוד יעריך כי ישראל דבקה בערכים המשותפים, אינה פונה לכיוון של פגיעה בזכויות אזרח ואינה מוציאה לפועל מדיניות חד-צדדית בסוגייה הפלסטינית, סביר כי הממשל ימשיך ויקפיד על דו-שיח ענייני עם הממשלה החדשה בישראל.
יצוין כי קונגרס לעומתי לממשל הוא מצד אחד הזדמנות לישראל, שכן הוא יאפשר לה יכולת תמרון מול הממשל. מצד שני, התנהלות ישראלית שתתפרש בממשל כניסיון לאגף אותו דרך הקונגרס עלולה להזיק לישראל וליחסיה עימו. לממשל הדמוקרטי ולביידן עצמו זיכרון שלילי מהתנהלות ישראלית בעבר, ובפרט מניסיונו של ראש הממשלה נתניהו לנצל את המחלוקת בין הקונגרס לממשל אובמה כדי להפעיל לחץ על הממשל בהקשר הגרעין האיראני.
ישראל צריכה לגלות זהירות רבה ובעיקר להימנע ככל האפשר מהיגררות למחלוקות הפוליטיות בוושינגטון. האינטרס הישראלי הוא שתמיכה בה תמשיך להיות נושא הנהנה מהסכמה דו-מפלגתית. כבר כיום יש מחוקקים דמוקרטים רבים המבקרים את ישראל ומדיניותה, וביקורת זו אך צפויה לגבור אם ישראל תנסה להשתמש בקונגרס כדי לתקוף את הממשל ובפרט אם ממשלתה החדשה תאמץ צעדים חד-צדדיים בהקשר הפלסטיני. לכן, חשוב שישראל תקפיד לנהל, בו-זמנית, מערכות יחסים קרובות עם הממשל ועם מחוקקים - משתי המפלגות.
>>> אלדד שביט הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב. אל"ם במיל', לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה