הרב דרוקמן - הזווית האישית
עם ההודעה על פטירתו של הרב דרוקמן, שוחררו שורה של הספדים מבכירי המדינה ששיבחו את פועלו למען הכלל • דווקא בזום, קיבלתי הצצה ליחס האישי שהעניק. יחס שחושף צד נוסף בדמותו הציבורית • סיון רהב מאיר
הייתי אתמול בזום עם מאות אנשים כשהידיעה על פטירת הרב דרוקמן התפרסמה. הפוליטיקאים התחילו להספיד אותו בזה אחר זה, אבל אני זכיתי, ממש במקביל, לעוד שורת הספדים, אישיים מאוד, בצ'אט של הזום. אולי כדאי לשמוע גם אותם היום.
"התחתנו ביום של הפיגוע במסעדת 'סבארו'. אתם יכולים לנחש עם אילו תחושות הגענו לחופה", כתבה טל. "הרב טרח, נסע והגיע לחתונה ביום הקשה הזה, ואז הוא דיבר בחופה ונתן לכולנו תחושה שהתשובה לפיגוע היא להקים בית בישראל ולהתחתן הערב. הוא פשוט שינה את מצב הרוח של כולנו".
מישהי אחרת כתבה: "הייתה לנו שאלה קטנה, שהיא חצי טכנית וחצי הלכתית, לפני יום כיפור. שאלנו את הרב ונדהמנו לקבל ממנו שלושה טלפונים בחזרה, כל פעם אחרי שבדק וחשב וחקר, וכל זה בערב יום כיפור, כשבטח יש לו עוד כמה דברים דחופים וחשובים לעשות".
"לבעלי היו הרבה התלבטויות בגיל הנעורים", הקלידה עוד מישהי. "הוא היה פעם בשיעור של הרב דרוקמן וניגש אליו בסוף לשאול שאלה. הרב הסתכל לו בעיניים, ראה שמאחורי השאלה הזו יש עוד הרבה שאלות, ואמר לו בפשטות: בוא אלינו לשבת. אתה יודע איפה זה מרכז שפירא? וכך היה. בעלי התקבל שם בכבוד מלכים, כמו עוד הרבה אורחים, והקשר נשמר".
הסלולרי שלי המשיך לרטוט עם הודעות של נתניהו, הרצוג וגנץ על "חתן פרס ישראל" ו"זקן רבני הציונות הדתית" ו"ראש מוסדות בני עקיבא", והצ'אט המשיך לספר על 90 שנים של מסירות גדולה לפרט, ולא רק לכלל.