ממש ערב פיזורה, ב-30 ביוני האחרון, הספיקה הכנסת היוצאת להעביר רפורמה חשובה בחוקי תעמולת הבחירות: נקבעה לראשונה חובה לסמן כל מסר שהוא כ-"תעמולת בחירות" אם הוא מתפרסם מטעם מפלגה, מתמודד בבחירות, גוף הקשור למפלגה, גוף "פעיל בבחירות" או אם מישהו שילם עבורו. אם בעבר החובה הזו הוטלה בחוק רק על תעמולה שהתפרסמה כמודעה בעיתון, בלוחות מודעות או במשדרי התעמולה בטלוויזיה, הרי שבעקבות הרפורמה חובה לזהות ולסמן תוכן תעמולה בכל סוגי המדיה – מעיתונים ועד לרשתות חברתיות, מטלוויזיה ורדיו ועד לאתרים ולקבוצות טלגרם ו-וואטסאפ.
אומנם בשנים האחרונות יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית כבר אסרו על תעמולה אנונימית ברשת, אולם מעתה איסור זה חל מכוח החוק, ולא רק על מודעות בתשלום, אלא גם על תוכן שמתחזה להיות "תוכן אורגני", בכל אמצעי התקשורת.
עתה, כשהקמפיינים המפלגות מעלים הילוך, מתחילות להגיע ליושב ראש ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, עתירות על יישום הרפורמה: מתי צריך לסמן? באילו תנאים? האם יש אמצעי תקשורת שבהם החובה איננה חלה?
נעבור לדוגמה הראשונה: מסרונים והודעות טקסט (SMS). מפלגת יש עתיד עתרה נגד הליכוד בשל סקר שהפיץ באמצעות מסרון, ולא הייתה מחלוקת כי היה למעשה תעמולת בחירות. לטענת הליכוד, החוק לא קבע את דרכי הסימון והזיהוי של תעמולה במסרונים, ולכן די בכך שהמסרון הפנה לכתובת של אתר, שהורכבה בחלקה משם המשפחה של נתניהו באנגלית, ונשלח ממספר הידוע כמספרו של נתניהו, וכי בתנאי השימוש למילוי הסקר נכתב כי הוא חלק מקמפיין הליכוד.
השופט עמית דחה את הטענות האלה, וקבע קביעה פשוטה באשר לדרכי הזיהוי של תעמולה במסרונים: במסרון צריך להיות כתוב שהוא "מטעם" המפלגה.
קבוצות וואטסאפ וטלגרם
מפלגת עוצמה יהודית עתרה ליו"ר וועדת הבחירות בטענה שמסרים שהופצו בקבוצות וואטסאפ, ונוסחו כידיעות חדשותיות, הם בעצם תעמולת בחירות סמויה, ולכן יש לסמן ולזהות אותה ככזאת.
חברת מטא, חברת האם של וואטסאפ, טענה שהוראת החוק לא אמורה לחול על קבוצות וואטסאפ מכיוון שלא מדובר בהודעות לציבור הרחב, ומשתמשים יכולים להצטרף לקבוצות מסוימות רק אם הוזמנו אליהן.
גם כאן קבע השופט עמית, ובצדק, כי החובה לסמן תעמולה חלה גם ברשתות מסרים מידיים, כמו וואטסאפ, וגם בקבוצות סגורות. במילותיו, האיסור על תעמולה לא מסומנת חל על "כל מסר - בין אם הוא ישיר או עקיף - בקבוצה או 'אחד על אחד', ללא תלות במדיום שבאמצעותו הוא מועבר". לא זו אף זו, השופט קבע שאם הוכח שמדובר בתעמולת בחירות, והיא איננה מזוהה ומסומנת, בפלטפורמות של מסרים מוצפנים, כמו וואטסאפ, יכול יו"ר ועדת הבחירות לתת צו לחסימת מספרי הטלפון שמהם יצאה התעמולה או אפילו לחסימת הקבוצה כולה.
באותו הקשר השופט עמית דחה את הטענה שהתכנים היו תעמולת בחירות, אבל נתן סימנים שיסייעו בעתיד לזהות מתי מדובר בתעמולת בחירות. כל מסר, חזר השופט עמית על ההלכה הוותיקה, שהתכלית הדומיננטית שלו היא לשכנע בוחרים, הוא תעמולה. כך, למשל, פרסומים המנוסחים כידיעות חדשותיות ייחשבו תעמולת בחירות, אם אפשר יהיה להראות תבנית חוזרת ונשנית שלהם או זיקה בין הגוף המפרסם לבין מתמודד או רשימה.
כן, יישום ההוראה החדשה, האוסרת על תעמולה לא מסומנת ולא מזוהה, ידרוש עוד הבהרות מצד יושב ראש ועדת הבחירות, אולם טוב יעשו כל המפלגות, המתמודדים, עובדי הקמפיינים ועוזרי המתמודדים אם יפנימו, לכל הפחות בשבועות הקרובים, את הכלל: כל מסר שנועד לשכנע בוחרים, בין אם הוא פרסומת ובין אם הוא תוכן אורגני ברשתות או בקבוצות, חייב בסימון ובזיהוי. אנחנו, הבוחרים, זכאים לכך שהם לא יתחבאו מאחורי פוסטים מיתממים, חשבונות מזויפים, סקרים כאילו-אנונימיים, מסרים מסוג "שתפו בכל הכוח בקבוצות" וגם ידיעות חדשותיות מפוברקות.
>>> ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה ומומחית למשפט וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר גיא לוריא הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. השניים חיברו את המחקר "תעמולה דיגיטלית והאיום על הבחירות"