ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל סיפר את סיפורה של מערכת הבחירות החמישית על רגל אחת. מצד אחד בנימין נתניהו, שמנהל הצגת יחיד בגוש שלו, ומן העבר השני כמה שחקנים - שלכל אחד מהם תפקיד במחזה.

יאיר לפיד שואף הפעם להיות המנהיג הבלתי מעורער של גוש המרכז-שמאל. הפעם הוא רוצה להיכנס לארץ המובטחת בדלת הראשית, לא רק לתחזק את לשכת ראש הממשלה בין דיירים קבועים. בסביבת לפיד יטענו הפעם שהניסוי נכשל - לא זה של ממשלה עם ערבים, אלא הניסוי שבו ראש מפלגה קטנה יחסית עומד בראשות הממשלה. הניסיון יהיה לשכנע שנגמרה הלגיטימיות למהלך מן הסוג הזה.

גנץ ירצה להיות בתפקיד בנט: זה שעושה את הלא ייאמן באמצעות חיבורים פוליטיים שלא התאפשרו עד כה ומקים ממשלה. בסביבת גנץ מבינים שהגודל כן קובע, אך מאמינים שהתמונה תשתנה ומפלגות השמאל הקטנות יהיו כרגיל אלה שיעשו לשניהם התקף לב עד הרגע האחרון.

ישראל בדרך לבחירות - הזירה הפוליטית

דילמת הגוש רודפת את לפיד מאז שהתפרקה כחול לבן. בפעם הקודמת הוא שיחק משחק קבוצתי, למעט קריאה של חברי מפלגתו לגנץ לפרוש מהמרוץ כשלושה שבועות לפני קו הסיום - מדיניות שלפיד עוד הספיק לתקן בזמן אמת. הוא ראה והבין שבוחרי הגוש לא אוהבים את הקניבליזם הפנימי.

ביקור ביידן: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל (צילום: רויטרס)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם לפיד, גנץ וכוכבי | צילום: רויטרס

הפעם הדילמה של לפיד אכזרית יותר, שכן קם לו מתחרה מתוך המחנה - בלי 61 מנדטים לגוש, המשחק ממילא נגמר. מנגד, אם יחלק את המנדטים שלו בנדיבות, הוא עשוי לגלות שהגוש ניצח, אך הוא עצמו הפסיד את כיסא ראש הממשלה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

הביקור של ביידן המחיש זאת היטב. לפיד ניסה להימנע מחיכוכים מיותרים בתוך הגוש. הוא חילק את הקרדיט ואת זמן המסך בנדיבות. ימים יגידו אם יכול היה להרשות לעצמו להיות כל כך לארג'.

ביקור ג'ו ביידן בישראל: טקס קבלת הפנים (צילום: רויטרס)
לפיד היה לארג' עם הקרדיטים וזמן המסך. טקס קבלת הפנים לנשיא ביידן | צילום: רויטרס

המתחרה של לפיד, החיבור בין גנץ לסער, לא נולד ביולי 2022. שני האישים הללו בחנו ברצינות את הרעיון כבר בסבב הבחירות הקודם. גנץ וסער אף נפגשו בתיווכו של השושבין גבי אשכנזי. אלא שאז, בסבב ד', החיבור בין סער לגנץ היה בלתי ניתן לעיכול: גנץ עוד היה חלק מממשלת נתניהו, ואילו סער פרש מהליכוד כדי לאתגר אותו וביקש מפורשות מכל מי שמעוניין בנתניהו לא להצביע לו. הם לא הצליחו להסביר לציבור מה הערך המוסף של החיבור ביניהם.

בסבב מספר חמש המשיכו השניים מהנקודה שבה עצרו. החיבור בין סער לגנץ כבר טבעי יותר, אם כי גם הוא לא נטול אתגרים. סער התגאה בסבב הקודם כי ששת המנדטים שהביא מהימין הרך הם שאפשרו את הקמת הממשלה, והפעם יהיה קשה הרבה יותר להביא מצביעי ימין לשים גנץ בקלפי. בשביל להימלט מאחוז החסימה ולייצר מהלך פוליטי משמעותי, סער הותיר את מחנה "רק לא ביבי" בלי מפלגת ימין מובהקת, לא דבר של מה בכך במערכת בחירות שמתנהלת כולה סביב 3-2 מנדטים של ימין רך.

סער וגנץ קיוו לפתיחה מלהיבה יותר. הסקרים הפנימיים שלהם חזו להם כ-15 מנדטים, בעוד שסקרי ערוצי הטלוויזיה נתנו בין 13 ל-14. המשמעות היא שגם הפעם, לו ירצה גנץ להרכיב את הממשלה, הוא יצטרך לעשות זאת ממפלגה קטנה יחסית - מהלך שלא ממש הוכיח את עצמו בסבב ד'.

עד כאן החסרונות מבחינת גוש "רק לא ביבי", אבל גם יתרונות יש למהלך הזה והם רבים. המרכזי שבהם הוא גניבת הסיפור של נתניהו. הוא טען שיש רק שתי אפשרויות להקמת ממשלה - שלו או של לפיד והמפלגות הערביות. כעת, גנץ וסער יעבדו ארבעה חודשים כדי להוכיח שיש גם דרך שלישית.

דפנה ליאל (צילום: N12)
דפנה ליאל | צילום: N12

ישראל הולכת לבחירות - סיקור נרחב ב-N12: