ארדואן חיכה בסבלנות וזכה באמון הישראלי, זה לא אומר שנרמול היחסים יחזיק מעמד

ההודעה אתמול על החזרת השגרירים והקונסולים לטורקיה ולישראל העניקה חותמת סופית למהלך המתמשך של חידוש היחסים בין ישראל לטורקיה. למעשה, כבר ב-2016 נחתם בין המדינות הסכם נורמליזציה שניסה לשים מאחור את המשקעים שנוצרו בתקרית המרמרה, אך הוא קרס בשנת 2018. בניגוד למהלכים קודמים ביחסים בין טורקיה לישראל, הפעם היה זה הצד הטורקי שיזם את צעדי הנורמליזציה והפגין מוטיבציה גבוהה לקדם אותה. אצל הישראלים, זיכרון העשור המתוח בין אנקרה לירושלים ושלל התבטאויות עוינות בעבר של ארדואן מיתנו את ההתלהבות וגרמו לחשדנות בירושלים, והתקדמות זהירה מול אנקרה.

למה ישראל הסכימה לנורמליזציה?

שיפור היחסים בין טורקיה לישראל, לאחר הסימנים החיוביים הראשונים שנשלחו מאנקרה בסוף שנת 2020, הוא ניצול חכם של הזדמנויות. עוד קודם לכן, ובמיוחד אחרי מעצר הזוג אוקנין בחודש נובמבר האחרון, הצליחו הנשיא יצחק הרצוג ועמיתו הטורקי לבנות ביניהם קשר שמאפשר הידברות בין שתי המדינות גם בזמני משבר.

הביקורים ההדדיים של שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, ושר החוץ דאז, יאיר לפיד, עזרו למלא מחדש את תוכן היחסים הבילטרליים. שיתוף הפעולה בין שירותי הביטחון הטורקיים והישראליים נגד ניסיונות איראן להתנקש בתיירים ישראלים בטורקיה באביב האחרון איפשר את העמקת הקשר הביטחוני בין אנקרה לירושלים. חידוש וחיזוק קשרים אלה יצר מצב שבו חזרה ישראל לסמוך מספיק על טורקיה כדי להסכים לבקשת אנקרה לחזק גם את הקשרים הפורמליים בין שתי המדינות.

בפרט, נפתר המצב בו חברות ישראליות לא יכלו לטוס לאנקרה בגלל אי-הסכמות, כבר מאז 2009, על סידורי הביטחון. לאור כל האתגרים האזוריים שישראל מתמודדת איתם, הובן שיש צורך לשפר את היחסים בין שתי המעצמות האזוריות החשובות.

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

מה ארדואן מצפה מישראל?

משלחת טורקית נמצאת בימים אלה בוושינגטון לצורך דיונים על עסקת רכש של מטוסי קרב מסוג F-16. הממשל האמריקני תומך בעסקה, אך ישנה התנגדות רחבה בקונגרס בגלל ההתקרבות בין טורקיה לרוסיה בשנים האחרונות, וכן ההתנהלות האסרטיבית של טורקיה במזרח הים התיכון. לטורקיה יש ציפייה שהלובי הפרו-ישראלי יפסיק את שיתוף הפעולה עם הלובי היווני בהקשר הזה.

ראש הממשלה לפיד הצהיר שהחידוש היחסים הדיפלומטיים הוא נכס חשוב ליציבות האזורית ובשורה כלכלית חשובה מאוד לאזרחי ישראל. כבר היום טורקיה היא אחת משותפות הסחר המשמעותיות של ישראל, עם היקף סחר הדדי של כמעט 8 מיליארד דולר. לכן, עולה השאלה אם יש גם התקדמות בנושא יצוא הגז מישראל לטורקיה. בכל מקרה, נדרש עדכון של הסכם הסחר החופשי בין המדינות, שנחתם ב-1996, והוא הבסיס ליחסי הסחר המצוינים בין המדינות. ניסוחו כבר אינו תואם חלק מהצרכים הכלכליים העדכניים.

אז מה קורה הלאה?

למרות שההצהרה על החזרת השגרירים היא צעד משמעותי ביחסים בין שתי המדינות, ברור שהתדרדרות צבאית בין ישראל והפלסטינים או משבר בירושלים יכולים להיות בעל פוטנציאל הרסני לנורמליזציה - תזכורת קצרה קיבלנו לכך רק לאחרונה. גם הבחירות בישראל בחודש נובמבר, וגם הבחירות בטורקיה ביוני 2023, יכולות לגרום לכך ששני הצדדים יתנו עדיפות לשיקולי פנים על פני שיקולי חוץ באופן שיזיק ליחסים.

כמו כן, יש לציין שאם הטורקים תולים תקוות לשיפור ביחסים עם ארצות הברית דרך ירושלים, הרי שהמשבר ביחסים בין וושינגטון ואנקרה גם הוא עמוק ועם חשדנות ניכרת. לבסוף, ישראל מגיעה לנורמליזציה ממעמד של חוזק, ומעמדה אזורית משופרת. יש לכך יתרונות מבחינת עמדת הכוח שלה במשא ומתן מול טורקיה, אך לחלק משותפותיה פחות נוח עם הנורמליזציה - בפרט יוון וקפריסין.

לאחר כישלון תהליך הנורמליזציה ב-2018, הפעם התהליך מול טורקיה היה איטי יותר. חלק מהמכשולים נותרו במקומם, ועל ישראל להיות מוכנה גם לתרחישים של הליכה לאחור.

>>> ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל הם חוקרי טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב