לאילן גילאון ז"ל הייתה אמירה צבעונית שהיטיבה לצייר את מרצ במכחולו: מרצ היא המפלגה הכי אדומה, כלומר סוציאליסטית, והכי לבנה - רודפת שלום, והכי ירוקה - מחויבת לאיכות הסביבה, והכי שקופה - בטוהר המידות. למרות זאת, היה אומר, המפלגה כל-כך קטנה שאני מכיר כמעט את כל מצביעיה.

הפוליטיקה שלנו נחלקת לימין ולמרכז-שמאל. המילה שמאל מטעה, יש ימין ויש מרכז. השמאל הוא נקודת-חן או הבזק סומק. "יש עתיד" ו"המחנה הממלכתי" אינן מדברות על שתי מדינות אלא על הפרדה מודולרית, לא על שלום אלא על נתחי זמן של שקט, לא על פתרון הסכסוך אלא על צמצומו. אינני מזלזל, חלילה, אבל זה לא שמאל - זה מרכז קיצוני.

היום (שלישי) מתקיימות הבחירות לראשות מרצ ולרשימתה. זהבה גלאון היא השקעה סולידית, היא לא צפויה להניב תשואה גבוהה אך גם לא להפיל את הבורסה. דומני ששולה אלוני ויוסי שריד ז"ל היו מצביעים עבורה. בחזרתה לפוליטיקה היא מדליקה נר נשמה לזכרם.

הצבעה ליאיר גולן מתאימה לחובבי ספורט אקסטרים או למהמרים כפייתיים. הוא מסוגל אולי לפנות לקהלים קטנטנים חדשים, בעיקר לצעירים, ומסוגל גם לרסק את מרצ. גולן שש אלי הדק, כזה היה בצבא, כך בפוליטיקה. הוא לוחמני, רובה בלי ניצרה, לעולם אינך יודע, גם הוא לא יודע, במי יפגעו צרורותיו הנפלטים.

מוסי רז, יריב אופנהיימר (צילום: פלאש 90)
לוחמים בנוער הגבעות ובפורעי המאחזים, רז ואופנהיימר | צילום: פלאש 90

בהצבעה למרצ יש משהו מתחושה של תרומת דם, כליה או מח עצם. המצביעים מרגישים שהם מקבלים תעודת הוקרה וירטואלית על תרומת איברים. אמפתיה למי שעומד/ת בראש הרשימה - היא מרכיב הכרחי. נראה שגלאון מנתבת אליה הרבה יותר אמפתיה מגולן.

מרצ דוגלת בכל הנושאים הנכונים: זכויות אדם, הפרדת דת מהמדינה, לגליזציה של סמים קלים והחמרת ענישה על סחר ושימוש בסמים קשים, פמיניזם, סביבתנות (שימור המאזן האקולוגי) וקיימות (הגנה על משאבי הטבע). עם זאת, נושא הנושאים הוא השליטה על הפלסטינים. זהו נטל מוסרי ודמוקרטי, דמוגרפי וכלכלי, צבאי ודיפלומטי. זה מה שהופך את החזון הישראלי-לאומי לסיוט משיחי. יש לציין שניים מבין המועמדים העוסקים בזה בשיח הציבורי, ובעיקר בשטח מול נוער הגבעות ופורעי המאחזים: מוסי רז ויריב אופנהיימר.

אמנון אברמוביץ', פרשנות (צילום: אייל בן יעיש, חדשות 12)
אמנון אברמוביץ' | צילום: אייל בן יעיש, חדשות 12
_OBJ

הבחירות הבאות הן מלחמת מגן על מוסדות המדינה ועל השלד הדמוקרטי. לא מומלץ לדמיין מה יקרה אם קו ההגנה ייפרץ. מרצ לא תוכל בכל מקרה לממש את מירב האידאולוגיה שלה. היא צריכה רק לעבור את אחוז החסימה.