במערכת הביטחון מגדירים את השנים הקרובות ככאלו שבהן צריכה להיות מוכנות לפעולה צבאית באיראן, במטרה לעצור את תוכנית הגרעין שלה. ישראל מוכנה לפעולה במספר מתווים שונים שיאפשרו פגיעה במתקני הגרעין.
כשצה"ל מתכנן תקיפה אווירית ושליחת מטוסי קרב 1,600 ק"מ מגבולות המדינה, הוא מתייחס גם לאפשרות שמטוסים ייפגעו וטייסים ינטשו מעל אדמת אויב. זה מצריך יכולת לחלץ אותם לפני שייפלו בשבי. מי שיצטרך לעשות זאת הם לוחמי יחידת החילוץ של חיל האוויר. המסוק שיידרש לעמוד במשימה יהיה היסעור הוותיק, עד שיגיע לו מחליף - אך זה יקרה רק בשנת 2027.
הצורך הזה מחדד נקודת התייחסות מבצעית מורכבת - היסעור החדש, דגם ה-K של סיקורסקי, אינו יכול לבצע חילוץ מנוף. למסוק אין, בשלב זה, פתרון להורדת לוחמים בכבל בזמן ריחוף במקום מבלי לנחות על הקרקע ולחלץ טייס נוטש. הפער הזה מעלה שוב את השאלה אם יש מקום לחיל האוויר להצטייד במטוס-מסוק של חברת "בל", ה-V22. מדובר בכלי טיס שטס במהירות של מטוס - 240 קשר, ויכול לרחף ולנחות כמסוק בשטח. לכלי הזה יכולת נשיאה של 24 לוחמים, כלי רכב ייעודיים לכוחות מיוחדים ומנוף לחילוץ בכבל. האם הדרישה הזו תעלה מול האמריקנים במהלך ביקור ביידן? במקרה של קנייה, זמן האספקה הוא של שלוש שנים. בהשאלה מצבא ארצות הברית, כדי שיכולת כזאת תהיה בידי חיל האוויר במהירות, זמן האספקה יהיה כשנה וחצי.
בחיל האוויר בוחנים בימים אלו את מקומו של המסוק בשדה הקרב העתידי. מדובר בעבודת מחקר אקדמית ששורה של מומחים עורכים עבור החיל. זה כמובן צפוי להשפיע על האופן בו החיל יצטייד בעתיד במסוקים, בכמות ובסוג המסוקים אותם הוא צריך.
הקרב על מסוק התובלה כבר הוכרע, זה יהיה סיקורסקי מדגם K. ומה עם מסוק הסער? כיום בחיל האוויר יש שתי טייסות של מסוקי "בלק הוק", ובשמם הישראלי "ינשוף". המסוק הזה צפוי להישאר בשימוש חיל האוויר עוד יותר מעשור, אבל כבר עכשיו צריך להתחיל לחשוב על העתיד.
אם חשבנו שהתחרות על מסוק התובלה החדש עבור חיל האוויר האמריקני, ובהתאם לכך גם הישראלי, קשוחה - חכו למערכה הבאה: מי יהיה מסוק הסער החדש שישמש את צבאות העולם בחמישים השנים הבאות. במילים אחרות, מי יחליף את ה"בלק הוק" הוותיק והאמין. לצורך זה הוקם פרויקט "פלרה" של משרד ההגנה האמריקני.
כיום טסים יותר מ-5,000 מסוקי "בלק הוק" ברחבי העולם, 1,700 מהם רק בצבא ארצות הברית. מסוקי שירות אלו מהווים את פלטפורמת התקיפה האווירית העיקרית עבור חי"ר ומשמשים גם עבור מבצעים מיוחדים. הם גם מבצעים משימות לוגיסטיקה, פינוי נפגעים, לצד חילוץ והצלה. הבחירה האמריקנית שצפויה להתרחש בסוף הקיץ תשפיע גם על חיל האוויר הישראלי.
מסוק ה"בלק הוק" הפך לאגדה ואף שימש השראה גם לסרטים בהוליווד. בארצות הברית הוא טס כבר 30 שנה, במהלכם הוא עבר תוכניות שדרוג כדי לשפר את הביצועים ולהאריך את חיי השירות. עם זאת, הצורך בבחירת יורש הפכה לדחופה. התיישנות ועייפות חומר אינן הסיבות היחידות שהחלפת ה-UH60 היא חיונית. שדה הקרב המודרני מחייב את ארצות הברית להעמיד מסוק תקיפה שמצויד באוויוניקה, חיישנים ומערכות מתקדמות ביותר. כך יצאה לדרך תוכנית FLRAA: כלומר - Future Long Range Assault Aircraft.
בתחרות הדרמטית הזו נותרו שני מועמדים: ה-V280 של "בל" ומולו DEFIANT X, צוות פיתוח משותף לחברות בואינג וסיקורסקי. זו לא רק תחרות בין תעשיות, זו תחרות בין אגדות תעופה אמריקניות.
הדרישות שהציב הפנטגון גבוהות: מהירות של 290 קשר לפחות (520 קמ"ש), טווח של 500 מייל ללא תדלוק ואפשרות לתדלוק אווירי שמגדיל את הטווח אף יותר, לצד שרידות גבוהה מול היפגעות ויכול להמשיך לטוס למרות פגיעה במערכות המסוק. מבחינת ישראל, אגב, זה מאפשר להגיע לאיראן. קיבולת מינימלית - 12 חיילים על ציודם, חיבור מלא ויכולת פעולה הדדית עם כלי טיס וכוחות קרקע אחרים הפועלים בשדה הקרב, לצד הפחתת עלויות התפעול.
הדרישות הללו משקפות את לקחי המלחמות האחרונות באפגניסטן, עיראק ואוקראינה. מעבר למרחקים הארוכים יותר הצפויים במלחמות עתידיות, המהירות והזריזות המשופרת יגבירו גם את יכולת ההישרדות בסביבה רווייה באיומי נ"מ.
ה-V280 של "בל", בעל שני המנועים, משתמשת בהנעת טילטרוטור ויש לה דימיון מסוים ל-V22. ה-V280 כולל שיריון בתא נוסעים שמגן על הלוחמים בבטן המסוק, ויש לו זנב בצורת V שמשפרת את יכולת התמרון, במיוחד במהירות גבוהה. מערכת הבקרה הדיגיטלית Fly-by-Wire כוללת אפשרות לבקרת טיסה ללא מגע יד אדם ואפשרות לטייס להתמקד במשימה על חשבון ההטסה עצמה, לצד מערכות הגנה מפני טילי נ"מ ושימוש בלוחמה אלקטרונית. שש מצלמות עם יכולת אינפרא-אדום הפזורות סביב גוף ה-V280 מקושרות לתצוגות תא הטייס והקסדה. התצוגה זמינה גם לאנשי הצוות בחלקו האחורי של המטוס, לרבות המקלענים בדלתות.
ה-DEFIANT של בואינג וסיקורסקי הוא בעל מערכת הנעה שונה ממסוקים רגילים. יש לו שני רוטורים קואקסיאליים מסתובבים, ומדחף שדוחף את המותקן מאחור. הראשונים מספיקים עילוי ויציבות, האחרון מספק דחף ניכר קדימה מבלי להטות את הציר של הרוטרים הראשיים. העיצוב שלו מפחית את החתימה התרמית ויש לו יכולת נחיתה גבוהה בשטח מוגבל. מסוק כזה יאפשר לצבא לרכז במהירות כוח גדול ללחימה מבלי להזדקק למספר מסוקים גדול.
ההכרעה צפויה ליפול בחודש ספטמבר הקרוב. צבא ארצות הברית כבר מתכנן להצטייד במסוק שייבחר בשנת 2030. עם רכישת המטוס-מסוק החדש, יתחילו לפרוש מסוקי ה"בלק הוק". כל החלטה כזו תשפיע כמובן על עתידו ויכולותיו של חיל האוויר הישראלי.