אולי הפעם? מאז ימי ילדותי, בשבוע שבו נבחרת ישראל מתחילה קמפיין אני תמיד מוצף רגשות. כשחקן נבחרת, בתחילת שנות ה-2000, זה היה רגע שבו כל החלומות והתקוות התנקזו להתרגשות וציפייה שמילאו אותי במתח ואופטימיות שהפעם זה אפשרי, שהפעם זה יהיה אחרת, שהפעם נעלה לטורניר גדול. עם זאת, למרות שהקהל מילא את האיצטדיונים בכמה משחקים גדולים שלנו לאורך הדרך, זה לא קרה ופיספסנו את ההזדמנות.

והנה היום, הנבחרת מתחילה קמפיין עם חלום להעפיל ליורו. כפרשן ואוהד הנבחרת (הספרינט שלי כבר לא משהו מאז הפרישה) הייתי אמור להתמלא השבוע בתקוות והתרגשות, אבל אז המציאות היכתה בנו. זה הפך לשבוע שבו נשבר לי הלב, כמו לרבים מחבריי שזכו להכיר, לעבוד, ללמוד ופשוט לאהוב את מודי בר-און. זה היה שבוע שבו הספדנו את האיש שרצינו שיהיה הפנים של הכדורגל שלנו. הוא לימד אותנו איך אפשר לאהוב ולחבק את הכדורגל בשנינות, בחוכמה, בחיוך וביצירתיות אין-סופית.

מודי בר-און (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רצינו שיהיה הפנים של הכדורגל שלנו, מודי בר-און ז"ל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

התוכנית הראשונה של "שער חמש", בהנחיית מודי בר-און, עלתה בעונת 99/00. סיכום המחזור של ליגת העל בערוץ הספורט ובה שני ילדים בני עשרים שנאבקו על האליפות: יוסי בניון במכבי חיפה מול הפועל תל אביב שבה אני שיחקתי. זו הייתה העונה הראשונה שבה מודי עיצב את השיח על הכדורגל שלנו בדרכו המדהימה.

מאז יוסי בניון זלל אליפויות במכבי חיפה ועשה את הקריירה הכי מפוארת של שחקן ישראלי באירופה. הוא הוביל את הנבחרת שלנו במשך שנים, הבקיע שערים שייזכרו לעד כמו הסלאלום מול שווייץ. אגב, אני בישלתי - אז מה אם הוא עבר שלושה שחקנים ואת השוער בדרך...

למרות הכול, בניון לא הצליח להוביל אותנו לטורניר גדול. הפעם הוא חוזר כמנהל מקצועי לנבחרת במטרה לחבר את הכדורגל לקהל. הוא ינסה לעשות את מה שמודי בר-און הצליח לעשות מאז סוף שנות ה-90 בטלוויזיה, אבל הנבחרת קצת פחות על המגרש.

מנור סולומון שון וייסמן נבחרת ישראל (צילום: getty images)
יוביל את הנבחרת? (מנור סולומון, ארכיון) | צילום: getty images
יוסי בניון, מנהל המקצועי של בית"ר ירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
ינסה לחבר את הנבחרת לקהל, יוסי בניון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

ליגת האומות שנפתחת הערב (חמישי), זו המתנה הכי גדולה שנבחרת ישראל הייתה יכולה לקבל. המשחקים הם רק נגד יריבות ברמה שלנו. רוסיה הודחה בגלל המלחמה. מדובר, בעצם, בטורניר הזדמנות קצר יותר, הזדמנות אמיתית.

אז הערב הנבחרת משחקת נגד איסלנד. אלון חזן המאמן, שחקן עבר אדיר שצמח מאימון הנבחרות הצעירות לנבחרת הבוגרת, יחד עם בניון כמנהל מקצועי, יעלו למגרש עם דור חדש של שחקנים. התקווה היא שמעבר לנחישות, הקרבה, אכפתיות ותעוזה, הם יחזירו לקהל את תחושת הגאווה בנבחרת שלנו.

עוד נדבר על מערכים ושיטות, אבל לפני הכול - מנור סולומון, ליאל עבדה ושאר הצעירים המוכשרים צריכים להביא חוצפה חיובית וחוכמה, אמונה אמיתית גם כשקשה.

עמרי אפק (צילום: ינאי יחיאל, R.G.E)
עמרי אפק | צילום: ינאי יחיאל, R.G.E

הערב, מעמדת הפרשן, אקווה לראות ניצוץ בעיניים של השחקנים מרגע ההמנון ועד הדקה ה-90 בכל רגע בקמפיין, כולל המחליפים. בלי מרמרת. בלי סיפורים פוליטיים.

תגרמו לקהל במגרש ובבית להאמין בכם. להתרגש מכם. שתהיה משמעות למונח שמודי בר-און חיכה כל כך להגיד בהקשר של נבחרת ישראל: תבלו!

אמן.