זה כנראה הכישלון הכי גדול של הממשלה הנוכחית. מחירי הדיור זינקו בקצב שנתי חסר תקדים - יותר מ-16 אחוזים. שרי הממשלה שאחראים על הנושא ניסו לשכנע אותנו שיש להם פתרונות. במסיבת עיתונאים בחודש אוקטובר בשנה שעברה הוצגו כמה מהלכים - הגיע הזמן לבדוק מה שלומם:

  1. הסבת משרדים למגורים בגוש דן כדי לפנות מקום בלב אזורי הביקוש – לא בוצע.
  2. תוכנית חלופית לתמ"א 38 שתספק יותר דירות במרכזי הערים – הממשלה לא הצליחה להסכים על החלופה, אז האריכו את התוכנית הקודמת למרות שכולם יודעים שהיא גרועה.
  3. איסור על דירות AirBnB באזור המרכז – בינתיים לא הוצגה שום תקנה בנושא הזה.
  4. קיצור הליכי תכנון ובנייה – קודמו מהלכים, אבל הנתונים מגלים שלקבל היתר באזורי הביקוש זה עדיין סיפור של 4 שנים לפחות.
  5. הגדלת שיווקי הקרקעות – זה דווקא כן בוצע. ההיצע גדל מאוד בשנה האחרונה, אבל זה לחלוטין לא מספיק.
  6. מס רכישה למשקיעים – בוצע. המס עלה, אך את זה הכי קל ליישם.
  7. הגדלת ההגרלות לדירות – בוצע, עם סיכוי נמוך מאוד לזכות בדירה.

שר האוצר ליברמן מבטיח לפרסם תוכנית נדל"ן חדשה, אבל לא ממהר להציג אותה – כאילו לא מדובר בבעיה הכלכלית הכי בוערת בישראל. שרת הפנים איילת שקד עסוקה בעיקר בענייניה הפוליטיים, שר השיכון זאב אלקין דואג לשחרר אמירות קצת מוזרות:

בהתחשב בקצב הביצוע של השרים, אולי עדיף להמתין עם הצהרות שכאלה.

הטורים של קרן מרציאנו ב-N12: