ביום שחמאס יעשה לנו זלנסקי

מאות הגנרלים שמילאו את אולפני הטלוויזיה ברחבי העולם בתחילת המערכה בין רוסיה לאוקראינה כשלו בניבוי. מאות דיפלומטים, שגרירים לשעבר ושרי חוץ כשלו בתחזית. אלפי רוסולוגים ופוטיניסטים, מומחים מהפקולטות הנחשבות בעולם, לא צפו את שעתיד להתרחש תוך פחות מחודש. אף אחד מהם לא ידע לומר את מה שיעצב מחדש את פני המלחמות ומאבקי הכוח האלימים בין אומות ומעצמות. אם בעבר הכריע הרובה את סוס המלחמה, ואחרי כן כופף הטיל את מטוס הקרב, הרי שבמלחמה המודרנית הביס הטיקטוק את הטנק.

סיקור N12:

• זלנסקי בביקורת על ישראל בנאומו לחברי הכנסת
• זלנסקי פרסם הודעה מיוחדת לעולם - כולה בעברית
• בעולם מסקרים את נאום זלנסקי בכנסת: "הזכיר את השואה"
• מה הוכיחו 10 הדקות של נאום זלנסקי | עמית סגל
• מכוכב טלוויזיה – לגיבור מלחמה: מי אתה, וולודימיר זלנסקי?

המשורר הרוסי האיקוני ולדימיר ויסוצקי תיאר יפה את מזלו של עובר אורח, שעבר בן לילה מעמדת הטמבל השימושי לעמדת המנהיג: "היה היה אחד טוב לב, אבל קצת טמבל. אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל, עד שיום אחד פגש במזל, שהעיף אותו לארץ בחלל...".

הסטנדאפיסט שהפך לכוכב בפרלמנטים

קשה שלא לפעור פה למול הזינוק המטאורי של וולודימיר זלנסקי מעמדת הליצן המגוחך למעמד הצ'רצ'יליאני המחליף את הסיגר בחולצת חאקי צמודת שרירים, את ההליכה הכבדה בצעידה חתולית נמרצת, את מקלט הרדיו הגס והמגושם של ימי מלחמת העולם במכשיר סלולר המלווה את צעדיו ונאומיו, ובאמצעותם מעביר את הגיגיו למאות מיליוני צופים בעולם.

סרטוני הטיקטוק בהם השכיל זלנסקי להתקרבן מול אזרחי העולם ולאיים על מנהיגי מדינות בו-זמנית, גייסו את דעת הקהל העולמית ללחוץ על מנהיגי העולם החופשי להעניק סיוע הומניטרי וצבאי, וחשוב מכך: לחנוק כלכלית את מכונת המלחמה הרוסית במהירות ובעוצמה שהפתיעה אפילו את מנהיגי אירופה וארצות הברית בעצמם.

כל אלו היו רק קדימון לשיאו את המהלך התדמיתי, שכמותו אינו זכור בהיסטוריה המודרנית, כשמנהיג מדינה לא חשובה במיוחד, לא משפיעה במיוחד ולא אהובה במיוחד, מוזמן לשאת דברים בשידור חי בקונגרס האמריקני, בפרלמנט הבריטי, באיחוד האירופי, בפרלמנט הפולני, בפרלמנט הקנדי וגם אצלנו כאן בכנסת ישראל.

לא צ'רצ'יל, לא רוזוולט ולא סטאלין, שהובילו את העולם החופשי לניצחון הגדול על גרמניה הנאצית, לא זכו לכבוד החריג הזה. דווקא מנהיג אפור, שהחל את חייו כאותו סטנדאפיסט משתטה, זוכה כעת ברחבי העולם לאותו כבוד חריג. מיליונים רבים נעמדים לכבודו, מאזינים בשקיקה להגיגיו ונעמדים למחוא כפיים לעמידתו מול הדמון הרוסי החדש-ישן.

בעזה כבר מפיקים לקחים

כן, כמו בכל אירוע שכזה יש גם את הזווית שלנו, הישראלית, המזרח-תיכונית. במרתפי חמאס בעזה יושבים כעת מנהיגי טרור אכזריים ומתכננים את קרקס ההתקרבנות הבין-לאומי שינסו להפיק. זה יקרה כשיצא לדרך מסע התגרות נוסף שיתחיל בטפטוף רקטות ליישובי הדרום, ימשיך בבלוני נפץ על גני ילדים, הפגנות על הגדר, ירי צלפים וכל התפריט המוכר והידוע. כל זה יוביל, בסופו של יום, את מדינת ישראל לשגר את מטוסי חיל האוויר ואת כוחותיה כדי לייצר משוואת הרתעה חדשה.

הפעם אנחנו נהיה אלה שנראה מהצד הפלסטיני את הפקת הלקחים, באמצעות סרטוני טיקטוק אשר ישווקו לעולם כולו מסר מניפולטיבי של התקרבנות וסבל, לצד פייק-ניוז פנימי של ניצחונות הירואיים על צה"ל. כולנו נצפה באחד ממנהיגי חמאס מתעד את עצמו על חורבות בניינים ובתים, אפילו נזכה לקבל תיעוד של לוחמי חמאס המתבצרים במנהרות פריצה אמיתיות, או כוזבות, כשכל זה נועד למטרה אחת: הפעלת לחץ כלכלי ומדיני אימתני, מהיר וקטלני על ממשלת ישראל כדי להחלישה בעולם, שגם ככה לא סובל מאהדה גדולה מדי לעם היהודי.

תוך זמן קצר נראה שיחזור של מופעי פרלמנט מלאים או חלקיים של מנהיגי הארגון, המגייסים את דעת הקהל במתווה זלנסקי. נראה חברי פרלמנטים הנעמדים למחיאת כף ולתמיכה פומבית במנהיגי חמאס. עם המראות הללו תגיע הדרישה לנקוט נגד אזרחי ישראל באותן סנקציות וחנק כלכלי ומדיני הננקט כעת כלפי הדוב הרוסי.

מי שמזלזל בכוחו של הטיקטוק מול עוצמתו של הטנק, כדאי שיביט בפניו של פוטין ויראה את ההיסטוריה משתנה לנגד עיניו. מי שיפחית בחשיבות מופעי הפרלמנט, ההופכים לזאפה דיפלומטי, כדאי שיביט בפניו של זלנסקי, הקומיקאי שהפך למנהיג.

מדינת ישראל, שכל כך מנוסה במבצעים ומלחמות אש וכוח, אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד הפעם בזירת התודעה מסיבה אחת בלבד: הטיקטוק מנצח את הטנק.