בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב בסכסוכים בהם הן מעורבות, מפשילות שרוולים ומנסות לקחת על עצמן תפקיד תיווך בין רוסיה לאוקראינה.
מלחמת רוסיה אוקראינה - סיקור N12:
- רוסיה מציבה קו אדום: "נשק לאוקראינה? תהיה קריסה גלובלית"
- מכה אחר מכה: כל החברות שמחרימות את רוסיה | רשימה מתעדכנת
- כך אתם יכולים לסייע לפליטי המלחמה באוקראינה | מדריך
- צפו: מפת הקרבות המתעדכנת
בזמן שבנט ביקר את פוטין במוסקבה, התכונן ארדואן לשיחה משלו עם הנשיא הרוסי. ארדואן יקרא לפוטין "לסיים את המלחמה מיד, לתת הזדמנות להפסקת האש ולמשא ומתן, ולייצר מסדרון הומניטרי", אמר יועצו הבכיר של נשיא טורקיה, והדגיש שארדואן מעוניין לארח במדינתו מפגש בין מנהיגי אוקראינה ורוסיה. זאת, בעוד שר החוץ הטורקי צ'אבושולו מנסה לרקום פגישה בין שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה, במסגרת פורום הדיפלומטיה של אנטליה, שיתכנס בשבוע הבא. כבר בביקורו באוקראינה בתחילת פברואר, כשברקע איומים בפלישה רוסית לאוקראינה, הציע ארדואן לשמש כמתווך. כך עשה גם בהמשך אותו החודש, כשהציע לארח פסגה בין המנהיגים וכשהזמין את פוטין לביקור בטורקיה.
מאמצי התיווך הטורקים עולים בקנה אחד עם מדיניות שנקט ארדואן בשלהי העשור הראשון לשלטונו, עת כיהן תחתיו דאבוטולו כשר החוץ. השניים קידמו בזמנו את טורקיה כמדינה מתווכת, באזור ובעולם, והדגישו זאת כאחד מאבני היסוד של מדיניות-החוץ הטורקית החדשה. התיווך הטורקי אמנם לא הניב בזמנו פירות ממשיים רבים, אך נותר בארגז הכלים של הדיפלומטיה הטורקית. במשבר הנוכחי, השימוש בכלי זה משרת היטב את שאיפתה של טורקיה להלך בין הטיפות ולשמר את היחסים החשובים שיש לה עם רוסיה ועם אוקראינה כאחד. אמנם מאז הפלישה הרוסית, נוטה טורקיה יותר ויותר לצד האוקראיני ומגלה סימני התרחקות מרוסיה – כפי שהתבטא בהצהרות פומביות ובהגבלת מעבר אוניות מלחמה במיצרי הבוספורוס והדרדנלים – אבל, הדבר נעשה בזהירות, ולצד אמירות חוזרות של ארדואן שטורקיה לא מעוניינת לוותר על יחסיה עם רוסיה.
כמו ישראל, מנווטת בין שני הצדדים
היחסים עם רוסיה רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת עבור טורקיה. כשהחליטו הרוסים להתערב משמעותית במלחמה בסוריה במחצית העשור הקודם, הדבר עורר חששות בטורקיה, ואף הוביל למשבר ממשי לאחר הפלת מטוס רוסי על ידי טורקיה. לשתי המדינות יש עמדות מנוגדות בסוגיות אזוריות מרכזיות, ובראשן סוריה ולוב, שעלולות בראייה טורקית להוביל למהלכים רוסיים שיסבו פגיעה ממשית בטורקיה – למשל, פעילות צבאית בחבל אידליב בסוריה שתוביל לגל פליטים מחודש לטורקיה. ערוץ השיחות שהתנהל באסטנה, בהשתתפות רוסיה, טורקיה ואירן, ניסה לייצר מסגרת לתיאום מדיני בנושא סוריה.
במקביל למחלוקות, מתקיימים שיתופי פעולה חשובים בין טורקיה לרוסיה. טורקיה מייבאת חלק ניכר מהגז הטבעי שלה מרוסיה, וכנ"ל לגבי חיטה. טורקיה גם מקיימת מגעים עם רוסיה בשנים האחרונות בנוגע לרכש ביטחוני (מערכת S-400), וזאת למרות חברותה בנאט"ו והתנגדות ארצות הברית. טורקיה נסמכת על התיירות הרוסית, שמהווה נתח משמעותי מהתיירות הנכנסת. לא מקרה הוא שאחד הנושאים בהם בחר לאיים שגריר רוסיה בקפריסין על מארחיו, בעקבות התנגדותם לפלישה הרוסית, היה התיירות. "הקיץ בפתח. אתם סגרתם את המרחב האווירי שלכם. איך יגיעו התיירים הרוסים לקפריסין? הם לא יגיעו. הם יילכו לטורקיה. הם יבזבזו שם את כספם. אתם יריתם לעצמכם ברגל", אמר השגריר. ב-2021 ביקרו בטורקיה למעלה מ-4 וחצי מיליון תיירים רוסים, וזהו נכס עליו טורקיה לא מעוניינת לוותר.
עם זאת, אוקראינה חשובה אף היא לטורקיה, שמיהרה להכיר בעצמאות האוקראינית בשנות ה-90. גם מאוקראינה מגיעים תיירים רבים לטורקיה (כשני מיליון ב-2021), וגם איתה עושה טורקיה עסקים – בין היתר, במכירת הכטב"מים מסוג באיראקטאר, שמככבים בימים אלו בתקיפות האוקראיניות על הרוסים. מאז הפלישה הרוסית, מביעה טורקיה תמיכה בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, מספקת לה סיוע הומניטרי, וקוראת לנאט"ו ולמערב לשדרג את תמיכתם בה. שרי החוץ והביטחון של טורקיה ואוקראינה קיימו שיחות ביניהם, וטורקיה הגיבה לבסוף בחיוב לבקשה האוקראינית בנוגע לתנועה במיצרים. ואולם, במקביל, טורקיה מתנגדת להטלת סנקציות על רוסיה, בטענה שהדבר לא יועיל ורק ידחה את פתרון הבעיות האמיתיות בין הצדדים.
ארדואן מחפש כיוון
ארדואן נערך לשנת בחירות ב-2023, וזאת במצב פוליטי לא פשוט ובמקביל למשבר כלכלי במדינתו. משבר עם רוסיה, עלול להוביל לצעדי-נגד רוסיים שיפגעו בכלכלה הטורקית ויקשו על ארדואן. חרם התיירות הרוסי על טורקיה, לאחר הפלת המטוס הרוסי בסוריה, היה דוגמה לכך, וארדואן מעוניין להימנע מהישנות הדבר. אבל, ארדואן מעוניין גם להפגין נכסיות כלפי נאט"ו והמערב, ולחזור ולהציג הישגים בתחום מדיניות-החוץ, לאחר שנים קשות בתחום זה.
בהקשר זה, מאמצי התיווך שמפגינה טורקיה סביב הפלישה הרוסית לאוקראינה, עולים בקנה אחד עם מהלכים מדיניים אחרים שמוביל ארדואן באזור, שעיקרם קידום דיאלוג וחיפוש אחר אג'נדות חיוביות. זו גישה שונה מזו שהתרגלנו לראות מנשיא טורקיה, שנהג בשנים האחרונות להדגיש סוגיות שבמחלוקת ועורר מתחים עם המדינות סביבו. הגישה החדשה באה לידי ביטוי לאחרונה בביקור ארדואן באיחוד האמירויות, בדיאלוג הטורקי עם ערב הסעודית ועם מצרים, ובחימום היחסים עם ישראל. זהו מכלול חיובי, שיאפשר לישראל להפיק תועלות מגוונות יותר מבעבר משיקום יחסים עם טורקיה – גם ברמה הדו-צדדית, גם ברמה האזורית, ומי יודע – אולי גם בהפיכת ישראל וטורקיה למדינות שמקדמות את תהליכי השלום שלהן ושמתווכות בסכסוכים של אחרים.
>>> ד"ר נמרוד גורן הוא הנשיא והמייסד של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים