בעוד המערב מצקצק בלשונו ומסרב להאמין, לנגד עינינו מתחוללת מלחמה קרה, חמה ומפלצתית יותר מאי-פעם בעבר. המלחמה חושפת את חולשת ארצות הברית ומדינות נאט"ו, כמו גם את הערכת החסר כלפי רצינות כוונותיו, יכולותיו ועוצמתו של פוטין. סין מתלבשת על הוואקום שנוצר ופועלת לתפוס תפקיד משמעותי, תוך שהיא מושכת בחוטים באופן מניפולטיבי. כך מודגשים הפערים העצומים בין הצדדים בזמן שניגודי האינטרסים בין המעצמות מבליטים ביתר שאת את עוצמתה של סין ומרכזיותה במשבר. כך, כמאה שנה לאחר הקמת ברית המועצות, פוטין פולש לאוקראינה ורואה עצמו כמנהיג המחזיר עטרה ליושנה. באין מפריע, מנהיג הקרמלין מפר בבוטות את החוק הבין-לאומי וכופה סדר עולמי חדש תוך עיצוב מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית בזירה הבינלאומית.
מהות המלחמה של פוטין
האמת חייבת להיאמר: המלחמה של פוטין היא הרבה מעבר למאבק צבאי קונבנציונלי של "דוד מול גוליית" ושל בקבוקי מולוטוב אוקראינים מול מטוסי קרב ודיביזיות שריון רוסיות. זוהי מלחמת חורמה רצחנית שטרם נחשפנו אליה בעבר. בעידן המידע והכלכלה הגלובלית, מדובר בהתנגשות בין תכנים תקשורתיים ואידיאולוגיות מנוגדות, כמו גם בין אינטרסים כלכליים ועוצמות צבאיות אדירות. זהו מאבק גלובלי, אלים וחסר גבולות ומגבלות של שימוש בכוח ואמצעים - הן בעולם הפיזי והן בעולם האינטרנט והרשתות החברתיות.
העובדות אינן מותירות כל מקום לספק. בעבור פוטין, המונע מתוך יצרים אפלים, תיעוב לאוקראינה ושנאה תהומית למערב, כל האמצעים והמשאבים כשרים, לרבות שימוש בנשק גרעיני. בתוך כך, מחזות הזוועה היומיומיים, קשים לעיכול. תשוקה לכוח ושימוש בכוח הרס משחית, מעוורים את מנהיג הקרמלין ומדרבנים את הצבא הרוסי להמשיך ולהפגיז ללא לאות את אוקראינה, תוך פגיעה אנושה בתשתיות קריטיות, מחיקת ערים שלמות וביצוע רצח עם המוני.
עמדת סין במשבר
כך, ככל שרוסיה מקצינה את עמדתה והמערב מעצים כתגובה את מלחמתו הכלכלית נגדה, סין היא הכוח החזק והיחיד שיכול לרסן את פוטין ולבלום את הידרדרות המשבר שנוצר. ברגעי משבר קריטיים אלה, כשרוב מדינות העולם מגנות את רוסיה ואת מנהיג הקרמלין, נשיא סין שי ג'ינפינג מציג גישה ייחודית, מניפולטיבית ונבדלת מכל השאר. גישה זו איננה מקרית, היא מבוססת על האינטרסים שלה לצד חישובי עלות-תועלת וניסיון עשיר של ניהול משברים בין הצדדים ובכלל זה, מול ארצות הברית וכן, על הכרה בעוצמתה הכלכלית הגלובלית (הגדולה פי עשרה מזו של רוסיה), ביכולותיה הצבאיות ומדיניותה ברחבי בעולם.
בעבור ג'ינפינג, זוהי הזדמנות אל-חזור לקרוא תיגר על ההגמוניה המערבית ולמצב את סין כמעצמת-על המובילה את הזירה הבינלאומית. במילים אחרות, בעודו משלב בין עמדות סותרות ואינטרסים מנוגדים לצד גישה ריאליסטית ואופורטוניסטית, מנהיג סין מבין שהמלחמה באירופה היא מקפצה בעבורו לקדמת הבמה. במקביל, הוא מוביל מערכת יחסים קרובה אך מורכבת עם פוטין, המבוססת על יחסים חמים והיכרות עמוקה וממושכת בין המנהיגים ובין המדינות, על אף הפערים האסטרטגיים והאידיאולוגיים העצומים ביניהם.
העובדות מדברות בעד עצמן. בזמן שממשל בייג'ינג "מג'נגל" בין כל האופציות ומנסה למצב עצמו כמעצמה אחראית, הוא מנסה לאזן בין שמירה על יציבות ביטחונית, לבין ריסון רוסיה והימנעות מתיאור מהלכיה כ"פלישה". יתר על כן, בשעה שוואנג יי, שר החוץ הסיני, מכנה את נאט"ו "תוצר של המלחמה הקרה" ודוברו אף מאשרר שוב ושוב את התנגדותה של סין לשימוש ב"סנקציות בלתי חוקיות", בייג'ינג מקפידה כל העת להימנע מהשמעת ביקורת כלפי המדיניות הרוסית. עם זאת, היא מצהירה כי סין דבקה בשמירה על עקרון הריבונות ואי-התערבותה בעניינן של מדינות אחרות.
כך, בזמן שבבייג'ינג יש חילוקי דעות בין גורמים פרו-מערביים השואפים לטפח את היחסים עם ארצות הברית לבין גורמים פרו-רוסיים החותרים להרחבת שיתוף הפעולה עם העומד בראש הקרמלין ורוסיה, דובר משרד החוץ הסיני איננו מהסס לבקר בחריפות את הממשל האמריקני ולתאר את המדיניות בה נקט הנשיא ביידן כזרז להתהוות משבר אוקראינה והידרדרות המתיחות לכדי מלחמה.
ידידות ללא גבולות לצד אינטרסים מנוגדים
חשוב לזכור כי סין ורוסיה חולקות גבול טריטוריאלי, לצד רקע אידיאולוגי ואויב אמריקני משותף. בין המנהיגים נוצרה קירבה אישית (נפגשו כ-40 פעם) וחודשה ברית "הידידות ללא גבולות" בין המדינות הכוללת אפשרויות להכשלת הסנקציות תוך מתן הלוואות לצד רכישת נפט וגז טבעי מרוסיה. עם זאת, אין כאן אהבת אמת ו"חתונה קתולית" בין הצדדים. יש כאן מערכת יחסים פתוחה המספקת הזדמנות לסין, מצד אחד, לבדל עצמה מפוטין ולהדגיש את הפערים מול רוסיה ובו-זמנית, מצד שני, להקרין את עוצמתה כמתווכת בין הצדדים ברגעי משבר אלה, תוך שהיא משדרגת משמעותית את מעמדה העולמי בזירה הבינלאומית.
שי ג'ינפינג מודע היטב לעלויות הכרוכות בהידוק והחרפת הסנקציות כלפי רוסיה. הוא נמנע מגינוי פומבי שלה במועצת הביטחון של האו"ם, אך במקביל גם ניזהר מפני תמיכה הצהרתית גלויה בה. בנוסף, נוכח ההקבלה שנעשית בין המשבר באירופה והאתגר באסיה שמספקת טאיוואן, מנהיג סין נוקט במשנה זהירות ושיקול דעת.
מדינה זו, הנחשבת ליצרנית השבבים המתקדמת בעולם, מהווה חוליה חיונית ביותר בשרשרת האספקה העולמית ומוקד להגברת מלחמת הסחר והמחלוקות האידיאולוגיות בין סין וארצות הברית, שלא בטוח שהוא מעוניין לעורר כעת. כך, לאחר ששר החוץ הסיני קורא לריסון ומציע את עזרתה של סין בתיווך בין הצדדים, סין נזהרת עד מאוד מפני השלכות כלכליות וגיאו-פוליטיות. בעבורה, המשבר מהווה הזדמנות לא רק "לצאת נקייה" מהקשר המורכב שלה עם רוסיה, אלא להמשיך ולמנף את יכולותיה המדיניות לצד קשרי הכלכלה והמסחר שלה עם רבות ממדינות העולם. בכך, היא רוצה למצב מחדש את מעמדה כמעצמת-על גלובלית.
>>> הכותבת היא מומחית לגיאו-פוליטיקה, יחסים ומשברים בינלאומיים