ההחלטה על שחרורו המוקדם של רונן ביטי היא דוגמה נוספת לשרשרת הענישה המקילה על עברייני מין. עם זאת, הבעיה היא לא רק ועדת השחרורים, הענישה עצמה נגד עברייני מין מגוחכת. רונן ביטי קיבל, בתחילה, 9 חודשי עבודות שירות בלבד על העבירות שביצע. רק אחרי ערעור על גזר הדין העונש הוחמר. עד כמה? ההחמרה עצמה הייתה מבזה.
- השופט אלעד לנג ממשיך לעורר סערה: "קלות דעת שיפוטית"
- השחרור המוקדם של רונן ביטי: "יש לזה סיבות טובות"
אם נסתכל על הנתונים של מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות עבירות מין, 84% מתיקי עבירות מין ו-92.4% מחקירות האונס נסגרים ללא כתב אישום. מתוך אלו שכן מתגבשים לכתב אישום, כ-74% מהם נסגרים בהסדר טיעון, מוגשים בהם אישומים מופחתים והענישה מופחתת.
לפי נתונים של "התנועה לחופש המידע" מ-2016 ועד 2020, 77% מתיקי האלימות במשפחה נסגרים ללא כתב אישום.
שימו לב למקרה אחד, שפורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות": בשבוע שעבר הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד תושב ביתר עילית שאיים על אשתו ושבר את שתי ידיה. שופט בית משפט השלום, אלעד לנג, החליט לשחרר את הבעל למעצר בית בטענה שמדובר באירוע חד-פעמי. רק אחרי ערעור של המשטרה, בית המשפט המחוזי השאיר אותו במעצר.
מדובר באותו שופט שהובאו בפניו סרטוני טיקטוק בעלי אופי מיני ופוגעני שצילם תושב מזרח ירושלים, בהם הופיעו לוחמות מג"ב. כשהמשטרה ביקשה להאריך את המעצר שלו, אותו שופט, אלעד לנג, בחר לשחרר את החשוד כי לדבריו הפרסומים "אינם פוגעניים, אלא דווקא מחמיאים לשוטרת".
לנג הוא רק דוגמה למערכת חולה, ששכחה שהמטרה שלה היא לדאוג לעשיית צדק וליצירת סביבת חיים בטוחה ומוגנת עבורנו האזרחים.
מהרשות השופטת נמסר: "הדגשת משפט אחד מהחלטה שיפוטית מבוססת ומנומקת, מוציאה דברים מהקשרם והופכת את הביקורת כלפי בית המשפט לאישית ובלתי עניינית. החלטות השופט לנג במאות תיקי מעצר בהם דן ניתנות על בסיס הדין, הראיות והנסיבות לגופו של תיק. במקרה זה השופט הורה על שחרור החשוד בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בפיקוח, איסור על יצירת קשר עם המתלוננת ובטוחות, זאת בין היתר בהעדר עבר, לאחר שהודה במיוחס לו והביע צער וחרטה על תוצאות האירוע. מכל מקום, החלטות של בית משפט השלום נתונות לערר בפני בית המשפט המחוזי, כפי שהיה במקרה זה. אשר להחלטות שונות שניתנו בעבר על ידי השופט הרי שהן מדברות בעד עצמן ואין להסיק מסקנות ממקרה אחד למשנהו".