במקביל למשא ומתן לחזרה להסכם הגרעין המתנהל בווינה, ישראל ואירן מעלות הילוך בפעילות של האחת נגד השנייה. עליית המדרגה בפעילות מגיעה על רקע הסכם הגרעין המתגבש ובלי קשר של ממש להכנות לתקיפה משמעותית של חיל האוויר.

אתמול טענו האירנים כי הם עצרו חשודים ישראלים שניסו לחבל במתקני הגרעין, ובמקביל התבצעה מתקפת סייבר בישראל – שאירן מקבלת עליה אחריות. צעדים אלו מגיעים לאחר המתקפה האירנית בעירק, שם הותקף בין היתר לפי הניו יורק טיימס מתקן שבו קיימו כוחות ישראלים אימונים.

בכיר אמריקני הסביר בריאיון בניו יורק טיימס כי בניגוד למה שנטען עד כה, הקונסוליה האמריקנית לא הייתה היעד למתקפה - אלא המתקן הישראלי. לדברי הבכיר בממשל, במשמרות המהפכה לא הצטערו על הקרבה בין היעדים, שכן המתקפה הכניסה ללחץ את הצבא האמריקני. מאוחר יותר הכחיש בכיר בממשל ביידן את הדיווח המקורי, והבהיר כי "מדובר במבנה בשימוש אזרחי בלבד".

עליית המדרגה בפעילות האירנית מגיעה לאחר שורה של פעולות המיוחסות לישראל, כאשר הבוקר נחשף בהארץ על מאות מל"טים שהשמידה ישראל על אדמת אירן. על פי ההערכות, בתקיפה האווירית שאירעה בשטח אירן באמצע החודש שעבר נגרם נזק כבד למערך המל"טים שמפעילים האירנים. השלטונות בטהרן מייחסים את התקיפה לישראל, שלא קיבלה עליה אחריות, ושתי המדינות נמנעו מלהתייחס אליה עד לאחרונה.

מבחינת ישראל, המערכה החשאית נגד אירן כוללת דיפלומטיה, חבלה וסייבר. כל מה שיכול לשבש את פרויקט הגרעין – במיוחד ענייני העשרה, אבל גם פיתוח הנשק, הטילים הבליסטיים והמל"טים המתאבדים. שר הביטחון בני גנץ חשף בחודש האחרון את פיתוח המל"טים המתאבדים וערי הטילים התת-קרקעיים על ידי אירן, במטרה להסביר לעולם - זה מה שאירן עושה בזמן השיחות בווינה.

לפי פרסומים זרים, ישראל מבצעת בתגובה מתקפות סייבר על מטרות אירניות, מחסלת מדענים ועושה פעולות שתכליתן לפגוע ביכולות ובידע של האירנים. לפי גנץ, פעולות אלו "אינן סוף פסוק". נראה שבכך מתכוון שר הביטחון גם לאפשרויות הפעולה האלה, שישראל מתכוונת לא להוריד אותן מהפרק, גם אם ייחתם הסכם.

בסיס הכטבמים שנחשף באירן
לוח הזמנים תורם אף הוא להגדלת הפעילות. בסיס כטב"מים שנחשף באירן, בשבוע שעבר

אירן עושה מה שהיא יכולה נגד זה, אבל היא לא מצליחה להוציא מסוריה פעילות נגד ישראל. לכן מתרכזים בטהרן בשיגור מל"טים מרחוק, פעילות סייבר ו"חשיפת" תוכניות של המוסד כמו שהיא טוענת שביצעה אתמול. היכולת של אירן מוגבלת, אבל היא בהחלט קיימת.

העוינות בין המדינות אינה מתגברת בגלל ההסכם המתגבש, אבל לוח הזמנים תורם אף הוא להגדלת הפעילות משום שכל עוד החוזה בין המערב לאירן בתוקף, ישראל לא תתקוף בפעולה גלויה באירן. אחרי החתימה - על כל פעולה דרמטית של ישראל נגד האירנים, ארה"ב תדרוש הסבר. גם המאבק בהתעצמות האירנית במזרח התיכון, ובפרט בסוריה, עלול להיפגע מההסכם. משום שברגע שייחתם, אירן תוכל להזרים כספים למקומות שהיא משפיעה בהם בזכות הסרת הסנקציות.