הבוקר, ה-17 בנובמבר, היינו צריכים להציג לכם תמונות ממעמד טקס חילופי ראשי הממשלה. בני גנץ היה נכנס לתפקידו ואילו בנימין נתניהו היה אמור להיכנס לתפקיד ראש הממשלה החליפי. החרדים? הסיעות החרדיות היו אמורות להיות מרכיב מרכזי בקואליציה: אריה דרעי במשרד הפנים, משה גפני בוועדת הכספים ויעקב ליצמן במשרד השיכון. הבוקר, כשראשי הקואליציה ההיא התעוררו, כל אחד מהם התעורר למציאות אחרת. החרדים סובלים באופוזיציה, בנימין נתניהו בלשכת יו"ר האופוזיציה ובני גנץ מתוסכל במשרד הביטחון.
הטורים של ישי כהן ב-N12:
כולם אשמים באי קיום הרוטציה. מבנימין נתניהו שסירב להעביר את תקציב המדינה, דרך בני גנץ שסיעתו התנהלה באופן חד-צדדי בכל הקשור לוועדה למינוי בכירים, לצד ההתנהלות בחוק הגיוס, ועד הסיעות החרדיות שלא עמדו בהתחייבות לבני גנץ.
עם זאת, עדיין, לכולם היה ברור שנתניהו לא מתכוון לקיים את הסכם הרוטציה, בלי קשר להתנהלות הלא נכונה של גנץ. כך, לדוגמה, אמר לי חבר הכנסת יעקב מרגי, מוותיקי הח"כים בש"ס, שהיה שם בזמן אמת: "הייתה בעיה של ראש הממשלה. הוא תפס קו, הוא שידר שהוא לא רוצה לקיים את הרוטציה, הוא לא השאיר ברירה לגנץ".
כשראשי הסיעות החרדיות מסתכלים לאחור, הם מביעים חרטה עמוקה. הם יודעים שטעו בהתנהלות מול נתניהו. כשמדברים איתם על ההליכה אחרי נתניהו, הם מתעקשים שאין להם אופציה אחרת והם בכלל נאמנים לקהל שומר המסורת של 'הליכוד' ולא לנתניהו האיש. הם מודים גם מודים שטעו.
הרגע שבני גנץ הבין שללשכת ראש הממשלה הוא לא ייכנס היה כשהוא צפה בריאיון של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ל'כיכר השבת'. ערב פירוק הממשלה, התבטא דרעי בריאיון לכותב שורות אלו: "שר הביטחון גנץ לא חתם איתי על שום הסכם. זה ברור שאני דחפתי ואמרתי שזו הממשלה הנכונה, בכל פעם שהיו בעיות בין הצדדים הייתי המפשר. את כל ההסכם הם עשו ביניהם, את כל המבנה של ראש הממשלה החלופי. אני שמעתי את זה בדיוק כמוך. ערבות זה לחתום ולהתחייב, אף אחד לא טוען לערבות".
אריה דרעי מתנער רשמית מהערבות לבני גנץ.
— ישי כהן (@ishaycoen) September 14, 2020
יש ערבות שלך לגנץ?
״מה פתאום. הוא לא חתם איתי על שום הסכם״ pic.twitter.com/fJQpADIE8o
מרגע פרסום הדברים של דרעי, ב'כחול לבן' הבינו שתם הטקס. הרוטציה לא תקוים, ולא משנה הערבויות שהעניק אריה דרעי בשיחות אישיות או בריאיונות באולפני הטלוויזיה. כך גם ההתחייבויות של יעקב ליצמן לשרים בכירים, ימים לפני הקמת הממשלה. גם אם הייתה ערבות, והייתה, כעת כל הגורמים נצמדים לנתניהו, מכחישים את הערבות ומאשימים את גנץ.
חלפו להם כמה חודשים, הבחירות נערכו וגוש הימין הפסיד ב"תרגיל המסריח" של נפתלי בנט. כעת, כמו שתיארתי, הם נשמעים אחרת. כולם מודים בטעות - לא לחצנו מספיק על בנימין נתניהו.
רק בחג סוכות האחרון הודה דרעי בטעות. בשיחה שלאחר תפילת שחרית בסוכתו בירושלים, הוא התבטא: "טעינו (הסיעות החרדיות *י-כ*) שלא העברנו לנתניהו מסר שלא נאפשר את פירוק הממשלה. היינו צריכים להשקיע הרבה יותר כדי לתווך בין נתניהו לגנץ, טעינו". כך גם נשמע יו"ר 'יהדות התורה', ח"כ משה גפני, בשיחה איתי: "הכול יכול להיות. עשינו מה שאפשר, דיברנו עם נתניהו, דיברנו אפילו בדחיפות. היות ואנחנו הולכים עם הליכוד, אנחנו נושאים באחריות כמו כולם. באמת שגיאה בעצם העובדה שלא הביאו תקציב, היה צריך לקיים את הרוטציה".
היום הזה הוא יום שצריך לגרום לכלל הגורמים בגוש הימין לערוך חשבון נפש. בעיקר, לנו החרדים. ההליכה אחרי נתניהו נכונה - אכן מצביעי הסיעות החרדיות רואים עצמם כשייכים לגוש של נתניהו, בטח שלא לגוש של איווט ליברמן וגלעד קריב. עדיין, זה העת להבין יותר מתמיד; הנאמנות לנתניהו לא צריכה לבוא על חשבון הציבור החרדי.
במבחן התוצאה, הציבור החרדי נמצא כעת בשפל. את גזירות הממשלה הנוכחית, רפורמת הכשרות, רפורמת הגיור המתוכננת, מתווה הכותל, חוק גיוס לא מוסכם, קיצוצים למערכת החינוך החרדית, לעולם הישיבות, לתרבות החרדית, גזירת המעונות, המס על החד-פעמי - כל זה לא היה מתרחש אם המנהיגים החרדים היו נעמדים, בזמן אמת, על הרגליים האחוריות ואומרים לנתניהו: עד כאן. קיים את הרוטציה עם גנץ או שגם אנחנו נפנה לדרך אחרת, דרך הישר, דרך שבה מקיימים הסכמים.
החרדים מבטיחים בחודשים האחרונים, והתקווה שאכן כך יהיה: מי שיבוא להסכם בעתיד עם הסיעות החרדיות יגלה אנשים הרבה יותר נחושים לקיים הסכמים. לא עוד מפלגות חרדיות שיאפשרו להוליך אותם שולל ולספור אותם כמובן מאליו. אחרי שמפלגה עם שישה מנדטים שווה כס ראש ממשלה ושרים בכירים, הם אומרים, במערכת הפוליטית יפנימו ש-16 מנדטים של החרדים לא יבקשו את כס ראש הממשלה אך המילה שלהם מהיות ולהבא שווה הרבה יותר. זה לא בגלל שיהיה להם אכפת מנתניהו או גנץ, אלא בשל העובדה שהבוחרים שלהם דורשים זאת.
>>> הכותב הוא פרשן ומגיש באתר החרדי "כיכר השבת"