מכונית השרד דהרה על הכביש המחבר את העיירה אבסרד לטהרן. צמוד אליה נסע רכב המאבטחים. אף אחד לא ייחס חשיבות לרכב טנדר שעמד בצד הדרך וארגזו כוסה ברזנט. רק כשהיו כבר מולו, נפתחה אש מקלע מתחת לכיסוי הדהוי. מכונת ירייה רובוטית שנעזרה באינטליגנציה מלאכותית, מצלמות שסיפקו למרכז הבקרה במרחק של יותר מאלף קילומטרים תמונות בזמן אמת על המתרחש. המחסלים ישבו במרכז בקרה סודי במרחק רב ומכונת הירייה האוטומטית שנשלטה בעזרת לוויין הורכבה באירן מחלקים שהוברחו אחד-אחד לאורך תקופה ממושכת. כך חוסל לפני שנה בכיר מדעני הגרעין של אירן, מוחסן פחריזאדה.
כדי להוציא מבצע כזה לפועל נדרשות יכולות טכנולוגיות, חדשניות ויצירתיות גדולות. היכולת לשלב בין התחום המבצעי לטכנולוגי - זה בדיוק הכיוון החדש שאליו צועד המוסד בשנים האחרונות. כעת ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע החליט לשים עליו את כל כובד משקלו. מהלך רה-ארגון רחב ועמוק שהחל כבר לפני חצי שנה, ערב כניסתו לתפקיד ראש המוסד, והוביל בסופו של דבר גם לפרישתם של שלושה בכירים במוסד.
מספרים שברנע כבר "כמעט שכח" את אירוע הפרישה שקרה לפני חמישה חודשים, ושהמוסד כבר צעד קדימה מאז, עד לפרסומים האחרונים בתקשורת. "הרבה מהכוח של המוסד נובע מהיכולת לעשות דברים כל-כך חצופים, שהיריב לא משער שעושים לו את זה. אם אני רוצה לחדור לבסיס צבאי, למשל, אני יכול לפרוץ את השער, להתחפש לקצין או לזחול מתחת לגדר. אבל זה מיושן ומסוכן ויכול להיות שתיתפס. כמה שתהיה יותר ממזר יש יותר סיכוי שתצליח", סיפר אדם שעבד עם המוסד בשורה של מבצעים בשנים האחרונות. הרעיון הוא לנצל את הטכנולוגיה לטובתך.
לסגור יחידות ולפצל אגפים, לפתוח מערכים חדשים, זה מצריך אומץ וחשיבה חדשה. יש צורך להבין שהעולם השתנה וצריך לשמר את המוסד כמוביל בתחומו בעולם. ברנע ממקד את המוסד בתחומי הטכנולוגיה והמבצעים, ולכן החליט לפצל את האגף הטכנולוגי ולהסיט משאבים למקומות שיהיו האפקטיביים ביותר ויבנו יתרון יחסי משמעותי על פני היריבים הרבים באזור.
בתחום המבצעי, רואה ברנע את ליבת הארגון ומבחינתו כאן צריך להרים את הרף עוד יותר ולהוציא לפועל מבצעים שמכילים את כל מה שפותח במוסד, בהיבט טכנולוגי, בינה מלאכותית, למידת מכונה והפעלה של כלים מתקדמים, מאוישים ולא מאוישים, על פני הגלובוס. במקביל קולט המוסד כוח אדם חדש בעל מיומנויות מבצעיות וטכנולוגיות שחיוניות לארגון ולאתגריו.
מהפכה בתהליך גיוס סוכנים
אחד הפורשים הוא ראש אגף 'צומת', שאחראי על הפעלת סוכנים - אחד מתחומי הליבה של הארגון. גם כאן מתקיימים שינויים דרמטיים בהיבט של גיוס סוכנים והדרך שבה המוסד אוסף מודיעין. המכונה הדיגיטלית יכולה, בחלק ניכר מהמקרים, להחליף את האדם. היכולות הטכנולוגיות המתקדמות מולידים שינויים מהירים מאוד ומצריכים התאמה: יש מקצועות שהפכו פחות רלוונטיים, ויש מי שאולי מתקשה להתאים את עצמו למציאות החדשה. אגב, התהליכים האלה בוצעו יחד עם אותם בכירים אחרי שפרשו. גם הם הבינו מצד אחד את הצורך בשינוי ואת טובת הארגון גם כשיש לזה מחיר אישי. לאנשים הללו יש זכויות רבות מאוד, במשך שנים רבות, ואף אחד בארגון לא מזלזל בתרומתם.
עולם המודיעין עובר מהפכה שמצריכה התאמה: התפתחות המקורות, האמצעים ותהליכי האיסוף של המוסד משתנים. פחות סוכנים ויותר סייבר למשל. מתקיימים שינויים מבניים ותהליכים בתחומי מחקר השטח. השימוש בלוויינים, בינה מלאכותית, היכולת לעבד מידע במהירות ולהפיק מזה תובנות - כל זה מתנהל אחרת כיום. זה מצריך כוח אדם אחר ודגשים אחרים בגיוס עובדים. המוסד נדרש להתאים את תהליכי עבודת המודיעין לעיסוק בעימות עם ארגונים בלתי-מדינתיים או ארגונים צבאיים למחצה.
התפתחות בתחומי מערכות המידע, השליטה והבקרה, שהביאה בחלקה לשינוי התרבות הארגונית ולהסדרת תהליכי עבודת המודיעין בתחומים אלה, לעדכונם או לשינוי בהם, גם הם מהווים קפיצת מדרגה ביכולת השליטה וניהול המבצעים.
כך למשל כבר לפני 4 שנים הוקמה בפעם הראשונה קרן ליברטאד - הקרן לחדשנות טכנולוגית של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוקמה במטרה להוות יכולת חדשנית לשימור ופיתוח עליונותו הטכנולוגית של המוסד, באמצעות חיבור לחברות סטארט-אפ אזרחיות בחזית הטכנולוגיה: טכנולוגיות רובוטיות חדשניות, מערכות ממוזערות, פתרונות עבירות ופתרונות השקטה, באוויר, בים ועל היבשה, טכנולוגיות חדשניות להצפנת מידע בקצבים גבוהים, טכנולוגיות חדשניות לזיהוי אוטומטי של מאפיינים אישיותיים על בסיס דפוסי פעולה והתנהגות ברשת. בסוף, מכונות ויכולות טכנולוגיות באות על חשבון אנשים. מה שעשו פעם מאות בני אדם עושה המחשב במאית הזמן.
דוגמה מהימים האלה: המהפכה הדיגיטלית וההתפתחות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות הקלו מאוד את השימוש בלוחמה פסיכולוגית והציבו סכנות חדשות לדמוקרטיה. כך גברה היכולת של גורמים אינטרסנטיים מחוץ למדינה להשפיע על עמדות הציבור בתוכה. משמעותם של מושגים מוכרים - הגנה והתקפה, אויב ואוהב, איסוף ומחקר, גבולות ומרחב גיאוגרפי ועוד - משתנה ומקבל משמעויות אחרות. מיהו האויב בממד הסייבר? אין צורך שיהיו לו טנקים, נגמ"שים או מטוסים. גם אין צורך בגבול משותף; מיקומו הפיזי אינו מגביל את מיקום התקיפה.
יש כאן חשיבה אחרת, שצריכה להוביל את המוסד לעשור הבא כגוף מוביל בתחומו לא רק בישראל אלא גם בעולם, כזה שמקביליו על פני הגלובוס ירצו לשתף עימו פעולה ולהוביל יחד מבצעים חובקי עולם. זו הדרך לנצח היום, ואת זה מבין ראש המוסד ומבינים אנשי הארגון. זה תהליך שצריך לשמר ולפתח. תמיד להיות צעד אחד לפחות לפני היריב. המבחן הגדול יהיה מבחן המעשה - היכולת של המוסד ושל ישראל להוציא לפועל פעולות שיבצרו את ביטחונה בתקופה רגישה ונפיצה כל כך, כשסביבנו משתנות מדינות וארגונים, ורמת האיומים הולכת וגוברת.