בשבוע שעבר התפרסם בחדשות 12 כי רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס וחקרה בכירים ברשתות השיווק וספקים בתחום המזון. הפרטים לגבי החשד להפרות מתבררים בהדרגה, בהם התבטאויות פומביות בריאיונות לתקשורת או בהודעות לבורסה. לפי החשדות, הם פרסמו הצהרת כוונות על מהלכים של רשת השיווק או הספק - מהלכים שהמתחרים שלהן לא אמורים לדעת עליהם.

למשל, ספק שחושף בפני הציבור שהוא מעלה את המחירים שהוא גובה מרשתות השיווק, או רשת שיווק שחושפת שהיא עומדת להעלות מחירים. התבטאויות פומביות מסוג זה עלולות להיות הפרה של חוק התחרות. כך, כאשר מתחרה מודיע באופן פומבי כי הוא עומד להעלות מחירים, זה יכול לאותת למתחרים שלו שגם הם יכולים להעלות מחירים.

בהתאם, ההתבטאות הפומבית יכולה להיות מכשיר לתיאום בין מתחרים. היא יכולה להוות ניסיון לעשות הסדר כובל, שהוא עבירה פלילית בפני עצמה. די בכך לדעתי כדי להצדיק חקירה פלילית מצד הרשות, הגם שייתכן שיש בידה מידע על חשדות להפרות נוספות של החוק.

שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, שטראוס
שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, שטראוס

ככלות הכול, אם מתחרה א' אומר למתחרה ב', בחדר סגור או במפגש מקרי של "אחד על אחד", שהוא מתכוון להעלות מחירים, לא היה ספק שמדובר בעבירה פלילית המצדיקה חקירה פלילית, הרשעה ועונשי מאסר בפועל. הנזק התחרותי זהה כאשר ההתבטאות היא פומבית, משום שגם בה המתחרים מקבלים את אותו המסר. זו הסיבה שפרסמנו, בתקופה שהייתי הממונה על ההגבלים העסקיים, מסמך שמצהיר על המדיניות המחמירה שלנו כלפי התבטאויות פומביות מעין אלה.

ממבט על התנהלות שוק המזון ועל האכיפה מצד רשות התחרות בשוק חשוב זה, מתקבל הרושם שהרשות ריככה את מאמצי האכיפה שלה בשוק זה. כך, למשל, חוק המזון שחוקקנו ב-2014 וכלל איסורים מחמירים עוד יותר מאלה של חוק התחרות, שנועדו להגן על הצרכנים מפני התנהגויות בעייתיות, רוכך על ידי הרשות מכמה בחינות, ונראה שכמעט והחוק לא נאכף.

כמובן, ייתכן שאיננו רואים כמעט תיקי אכיפה של חוק המזון משום שאין הפרות שלו, ואם כך הדבר עלינו להיות מרוצים. אך אפשרות אחרת היא שהיו הפרות של החוק, שעברו מתחת לרדאר של רשות התחרות, האמורה לאכוף אותו. מבחינה זו, החקירות שבוצעו בימים האחרונים על ידי רשות התחרות יכולות להחזיר לרשות את כוח ההרתעה שלה, שייתכן ונחלש מאוד בשנים האחרונות. כלל שרשות התחרות תהיה יותר קשוחה באכיפת החוקים שהיא מופקדת על אכיפתם. כך השחקנים יירתעו מלהפר את החוק, ומצב הצרכנים ישתפר.

קרב אידיאולוגי

הנושא הזה מוביל אותנו לשאלה מי צריך להיות הממונה על התחרות הבא. בימים אלו ועדת האיתור למציאת הממונה החדש שוקדת על סינון המועמדים. לעניות דעתי, על הממונה החדש, או החדשה, לעמוד בשלושה תנאים הכרחיים:

התנאי הראשון הוא לפחות 5 שנות ניסיון בתחום ההגבלים העסקיים. מדובר בתחום מאוד מורכב, ומישהו שלא בקיא היטב בתחום לא יוכל לנהל את רשות התחרות ולאכוף את החוק באופן ראוי. התנאי השני הוא שלא רצוי, לדעתי, למנות מישהו שבאופן רגיל מייצג נתבעים בהגבלים עסקיים ואת אלה שהם מושא האכיפה של הרשות. שנים רבות של ייצוג נתבעים צורבות לתוך ה-DNA של האדם גישה אידיאולוגית סלחנית כלפי הפירמות החזקות בשוק, גישה שלא מתיישבת על הצורך להחזיר לרשות התחרות את כוח ההרתעה שלה.

התנאי השלישי נוגע לאידיאולוגיה של הממונה או הממונה החדשה. גם בקרב אלו שמכירים היטב את התחום, גם אם אינם מהמגזר הפרטי, יש מגוון של אידיאולוגיות. לדעתי האישית חשוב למנות כעת אדם עם אידיאולוגיה של החמרה באכיפה, צביעה של יותר סוגים של התנהגויות בצבע פלילי, של איסורים מחמירים. המלחמה ביוקר המחיה היא מלחמה לכל דבר, ומלחמה זה דבר מאוד קשה. במלחמה צריך תחמושת. מה שהרשות עשתה בשנים האחרונות הוא להתפרק מהרבה מהתחמושת שציידנו בה את הרשות. לכן, על הממונה הבא להיות באופן מובהק ומוכח מישהו/י עם אידיאולוגיה של מלחמה ביוקר המחיה, שדורשת התערבות, שיניים ופרו-אקטיביות. כזה שיחזיר לרשות את כלי האכיפה וכוח ההרתעה שלה.

>>> דיויד גילה הוא פרופסור באוניברסיטת תל אביב, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים