בגיליון הציונים של הממשלה הנוכחית בישראל רשומות כבר כמה מהפכות. הגדולה בהן היא השתתפותה, לראשונה בתולדות ישראל, של מפלגה ערבית בקואליציה. בין הישגי הממשלה ניתן למנות גם חידוש הדיאלוג בין ישראל וירדן במישור המדיני הבכיר ביותר, אחרי מספר שנים שבהן המלך עבדאללה השני סירב לדבר עם ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו. בחודשים האחרונים הספיק המלך לשוחח עם הנשיא הרצוג ועם ראש הממשלה בנט. השבוע התחברו שני המהלכים הגדולים הללו לאירוע נוסף; הפגישה הארוכה והמתוקשרת בארמון עם ראש מפלגת רע"ם, ח"כ מנסור עבאס.
- פרסום ראשון | מנסור עבאס נועד עם עבדאללה מלך ירדן
- עבאס על הפגישה עם מלך ירדן: "לא ניהלנו שיחה מדינית"
החידוש בפגישה הוא לא בכך שמלך ירדן פוגש ראשי מפלגות ישראליות. כשגריר ישראל בירדן, נכחתי בפגישת המלך חוסיין עם כל חברי הכנסת של ש"ס, והוא אף נפגש גם עם ראשי מפלגות יהודיות אחרות. בנוסף, האב ובנו עבדאללה נפגשו לא אחת עם חברי כנסת ערבים ודרוזים. החידוש כאמור הוא בפגישתו עם שותף קואליציוני ערבי וראש מפלגה שמייצגת פלג איסלאמי בישראל - שני כובעים לא פשוטים מבחינת המלך.
כמו במדינות אחרות, גם בירדן נשמו לרווחה כאשר הנשיא טראמפ נכשל בנסיונו להיבחר בשנית וכאשר נתניהו נכשל בניסיון להרכיב ממשלה. בכך הוסרו "תכנית טראמפ" והסיפוח של חלקים מיהודה ושומרון מהדיון הפנים-ישראלי והבינלאומי. המלך עבדאללה עמד כמעט בודד בעולם הערבי בנחרצות נגד התכנית. עם זאת, גם הוא יודע שראש הממשלה בנט לא ויתר על עמדותיו בתחום המדיני שלה יהודה ושומרון, כמו גם שותפיו הקואליציוניים גדעון סער ואביגדור ליברמן. אך בדומה למנהיגים אזוריים ובינלאומיים אחרים, גם המלך עבדאללה מעדיף את הקואליציה הקיימת בישראל על פני האלטרנטיבה.
חרף העובדה שהוא מעדיף את בנט על פני נתניהו, מבקש המלך להבין את הדינמיקה הקואליציונית שמאפשרת למפלגות שמאל–מרכז, במיוחד למפלגה כמו רע"ם, לשבת בממשלה אחת שמאשרת תוספת משמעותית של יחידות דיור בהתנחלויות; במיוחד בכאלו המצויות עמוק בלב יהודה ושומרון ולא בגושי ההתיישבות הגדולים סמוך לקו הגבול ב-1967, אשר קרוב לוודאי שיישארו תחת ריבונות ישראל בהסדר קבע.
היחסים בין המשטר ההאשמי בירדן לבין "האחים המוסלמים" היו מתוחים מאז ומתמיד. כיום הייצוג של ארגון זה, שנחלש מאוד בעקבות הוצאתו מחוץ לחוק, במיוחד במצרים, מפוזר בכמה מפלגות בפרלמנט הירדני. בעקבות מבצע "שומר חומות" המלך שיגר אמנם סיוע רפואי לעזה, המצויה תחת שלטון החמאס, אך נשאר נאמן למחמוד עבאס (אבו מאזן) ולרשות הפלסטינית ברמאללה. אם המלך אינו מבקש לאותת שפגישתו עם מנסור עבאס אינה מבשרת על שינוי קו כלפי "האחים המוסלמים", יהיה עליו להתמודד עם פרשנויות אפשריות שעלולות לעלות בעקבות הפגישה בירדן, כמו גם ביהודה, שומרון ועזה. אם יעסוק המלך בפיזור פרשנויות מוטעות, רצוי שגם בירושלים ובבירות אחרות יובהרו מהלכיו בכל הקשור להידוק יחסי ירדן עם סוריה.
ריבוי המגעים המדיניים בין ישראל וירדן, כמו פגישתו של חבר הכנסת מנסור עבאס, יסייע לנירמול מערכת היחסים במישור האזרחי. זו הלכה והתחזקה בשבועות האחרונים עם הסכם מים שיגדיל את כמות המים המועברת לירדן המיובשת והסכם שמאפשר לירדן לייצא כמויות גדולות יותר של מוצרים לרשות הפלסטינית, גדולות מאלו שנקבעו בהסכם הכלכלי בין ישראל והפלסטינים ובשיעורי מכס נמוכים יותר.
אלו הם שינויים חיובים שמצביעים על רצון הממשלה הנוכחית לשפר את מערכת היחסים עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, גם אם הרכבה המפלגתי ימנע תזוזה לעבר פתרון מדיני מלא. יש לקוות שמנהיג מפלגת רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, עודד את המלך עבדאללה לנקוט גם הוא במהלכים של חיזוק המגמה החיובית המסתמנת אחרי "הסכמי אברהם", הסכמים שהמלך לא שבע נחת מהם, בלשון המעטה, לא כאשר נחתמו ובמיוחד לא אחרי כינון הממשלה החדשה בישראל.
>>> ד"ר עודד ערן שימש שגריר ישראל בירדן וראש צוות המו"מ עם הפלשתינים, כיום עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל אביב