הוושינגטון פוסט חשף ביום שני כי ישראל תקפה מתקנים לייצור נשק כימי בסוריה בשתי תקיפות שאירעו ב-5 במרץ 2020 וב-8 ביוני 2021, סמוך לדמשק וחומס. על פי הדיווח, התקיפות נועדו לשבש את הניסיון של סוריה לחדש את תעשיית הנשק הכימי, ובכלל זה את ייצור גזי העצבים הקטלניים שלה.

מבחינתו של בשאר אסד, עיתוי הפרסום לא ממש מוצלח. הנשיא פועל במרץ כדי לבסס את מעמדו, הן באמצעות קיום הבחירות לנשיאות בהן זכה ברוב מפוקפק של 95.1% מהקולות והן במסגרת חידוש היחסים עם חלק מהמדינות הערביות באזור בחודשים האחרונים, במטרה להשיב את סוריה לחיק העולם הערבי לאחר עשור של נידוי. החשיפה האחרונה עלולה לשבש את תוכניותיו של הנשיא ולפגוע בלגיטימיות שלו, המעורערת ממילא.

פצועים כתוצאה משימוש בנשק כימי. ארכיון (צילום: רויטרס)
שוב אזלת יד של הקהילה הבין-לאומית, פצועים מתקיפה כימית בסוריה | צילום: רויטרס

ניתן להפיק שלושה לקחים מתוכניותיו של המשטר לחדש את יכולות הנשק הכימי:

  1. אסד מוכיח פעם נוספת את הרקורד שלו כמפר סידרתי של התחייבויות והסכמים בינלאומיים. נזכיר כי המשטר נאלץ לפרק את ארסנל הנשק הכימי שלו ב-2013, במסגרת הסכם בין רוסיה לארצות הברית, בתגובה למתקפה הכימית הקטלנית נגד אזרחים וכחלק מהחלטתו של ברק אובמה להימנע ממימוש "הקו האדום" שהזהיר מפני מתקפה אמריקנית על סוריה. בהקשר הנוכחי, ההערכות האחרונות לפיהן יש יוזמה אזורית ואולי גם בינלאומית לקבל את אסד ולהכיר בו, בתמורה להתחייבות מצידו להרחיק את האירנים בסוריה, הן בגדר פנטזיה מסוכנת. חידוש ארסנל הנשק הכימי הוא תזכורת, אחת מיני רבות, לכך שאסור לסמוך על אסד.
  2. שוב נחשפת אוזלת היד של הקהילה הבינלאומית ושל ארצות הברית בהתמודדות עם המלחמה בסוריה והשלכותיה. על אף הצהרותיה של מנהלת הכוח הבינלאומי לפירוק הנשק הכימי בסוריה מיולי 2014, על השלמת הפינוי וההשמדה של כ-95% מחומרי הלחימה הכימיים שהיו במחסני הצבא הסורי - בשנים האחרונות נשמעו דיווחים חוזרים על שימוש בנשק כימי נגד אזרחים סורים. לפני כשנה דווח גם על המשך פיתוח הייצור בסוריה. נשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, הגיב בשתי תקיפות, האחת באפריל 2017 בתקיפה לעבר בסיס חיל האוויר הסורי "א-שעיראת" שליד חומס, והשנייה, שנה לאחר מכן, נגד בסיסים צבאיים, מכוני מחקר ומתקנים לאחסון נשק כימי בדמשק  וחומס. מלבד אלו, לא ננקטו צעדים של ממש מצד הקהילה הבינלאומית להתמודד באופן רציני עם האיום - והרי התוצאה.
  3. אם בשנים הראשונות למלחמה בסוריה שימש הנשק הכימי את אסד כאמצעי יעיל ואכזרי לנטרל את מתנגדיו מבית, הרי שכיום, עם הצלחתו להביס את המורדים ולהשתלט על מעל ל-60 אחוזים משטחיה של סוריה, ניכר כי אסד נערך ל"יום שאחרי" וחוזר לתוכנית המקורית שקדמה למלחמה - לייצר נשק אסטרטגי שיופנה בשעת הצורך נגד ישראל או לכל הפחות ישמש כגורם מרתיע נגדה.

המשמעות עבור ישראל היא ברורה. כמו במקרה של שיבוש ההתבססות האירנית בסוריה, כך גם במקרה של נטרול נשק לא קונבנציונלי – ישראל לא יכולה לסמוך על שחקנים אחרים במרחב שיעשו עבורה את העבודה וחייבת לעמוד על המשמר. בגיבוי יכולות מודיעיניות וצבאיות יוצאות דופן, היא היחידה הפועלת באופן נחוש ותקיף נגד שלל האיומים הנשקפים מסוריה. בחשיפת המקרה הנוכחי יש אולי מסר נוסף מצידה של ישראל על אודות נחישותה לפעול באופן עצמאי נגד כל איום לשימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, כולל זה הנשקף מאירן.

חייל צה"ל בבסיס ברמת הגולן, ארכיון (צילום: באסל עווידאת, פלאש/90 )
אין לסמוך על שחקנים אחרים בזירה, צה"ל בגבול עם סוריה | צילום: באסל עווידאת, פלאש/90

בנוגע לארצות הברית: בעוד ממשל ביידן ויועציו עסוקים כבר מזה שנה בגיבוש האסטרטגיה הרצויה כלפי סוריה, הרי להם הזדמנות פז לגבות את ההצהרות התקיפות נגד אסד במעשים, ולהעמידו לדין בין-לאומי על הפרת האמנה לשימוש ופיתוח נשק כימי, לצד שורה ארוכה של פשעי מלחמה שביצע.

>>> הכותבת היא מומחית לסוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל אביב