בזירה הפלסטינית מתחולל עכשיו מפנה פוליטי רב משמעות, שבישראל מתעלמים ממנו עד כה - אם מחוסר ידיעה ואם מחוסר עניין: מדובר בברית הדוקה ההולכת ונרקמת - זו פעם ראשונה - בין חמאס לבין החזית העממית לשחרור פלסטין, ברית בין מוסלמים אדוקים למי שהתחנכו על האידיאולוגיה המרקסיסטית. התהליך הזה גורם כאב ראש גדול לאבו מאזן ועוזריו בפת"ח, אבל בשלב זה נראה שקצרה ידם מלעצור את החתונה הזאת, שעד לא מכבר נחשבה דמיונית ובלתי אפשרית.
אלה העובדות העיקריות: אבו מאזן מתכוון לכנס את המועצה המרכזית של אש"ף ב-20 בינואר הקרוב כדי להעביר שורה של החלטות מדיניות וכדי לבחור מחדש את הוועד הפועל של אש"ף - שהוא לכאורה המוסד העליון של שכנינו - לרבות מינוי מחליפים לסאיב עריקאת שהלך לעולמו ולחנאן עשראווי, שמאסה ברשות הפלסטינית והתפטרה. החזית העממית מאותתת שבכוונתה - ואף זו פעם ראשונה - להחרים את הכינוס. לאמור: מהלך שנועד לגרור גם ארגונים נוספים כמו 'החזית הדמוקרטית' ו'מפלגת העם' (לשעבר הקומוניסטים) לשתק את אש"ף.
יתרה מזאת, החזית העממית הציגה עכשיו תפישה משלה לשיקום "הבית הפלסטיני", באופן שיאלץ את אבו מאזן להסכים לשיתוף חמאס בהנהגה הפלסטינית בלא שראשי חמאס יקבלו על עצמם לכבד את עקרונות ההסדר עם ישראל או האפשרות להכיר בה. המנהיג הקודם של חמאס, חאלד משעל, בא בימים אלה מקטר לביירות לשיחות ישירות עם המנהיגים הגולים של החזית העממית, בראשם אולי גם מי שהוא כעת ממלא מקום יו"ר התנועה, אבו אחמד פואד. כזכור, מנהיג הארגון אחמד סעדאת נמצא בכלא הישראלי.
אין זה מקרה שהחזית העממית מיהרה לברך על הפיגוע הקטלני ליד חומש, לאחר שלפני שבוע ערכו פעיליה - חרף האיסור של ההנהלה - מפגן צבאי באוניברסיטת ביר-זית, בו הציגו לא רק חגורות נפץ של מתאבדים ודגמים של רקטות, אלא גם הניפו את תמונתו של מייסד חמאס השייח' אחמד יאסין. המפגן נערך לציון 54 שנים לכינון הארגון, אבל במקום עסקנים פוליטיים היה הניצוח על הטקס כולו בידי אנשי "גדודי אבו-עלי מוסטפא", הזרוע הצבאית של החזית.
שותפות בין חמאס לחזית העממית תסגור על פת"ח משני קצוות הקשת הפוליטית. היא עלולה להביא, מבחינתו של אבו מאזן, לניוונו של אש"ף. על הקרקע היא תוכל להתקדם לעבר שיתוף פעולה בהפגנות ובמחאות נגד הרשות הפלסטינית וגם שיתוף פעולה בתחום הטרור. נקודה זו כמובן צריכה להדאיג גם את ישראל.
החזית העממית, מיסודו של ד"ר ג'ורג' חבש, היא כיום תערובת המורכבת מגמלאי טרור קשישים ודור צעיר הצומח באוניברסיטאות של הגדה המערבית. אין כיום בשטח מנהיגות חזקה לתומכי הארגון. בעזה משמשים ג'מיל מזהר וכמה מעמיתיו כדוברים בשם הארגון, והם למעשה פועלים בחסות חמאס ותוך תיאום עימו. בגדה המערבית אין כרגע, למעשה, לחזית העממית שום דמות בולטת אחרי מותו של עבד א-רחים מלוח. חאלדה ג'ראר, שהשתחררה לא מכבר מהכלא, איננה שומרת על רמת הפעילות הקודמת שלה.
לא ברור כיצד ינסה אבו מאזן לסכל את כינונה של הברית בין חמאס לחזית העממית. הוא מנסה כרגע לשדל ולשכנע, אך ללא הצלחה. הוא נתן את דעתו לכך שבבחירות המוניציפליות שהתקיימו בעשרות כפרים ועיירות בגדה לאחרונה בחרו חלק מהרשימות המשפחתיות להיות מזוהות דווקא עם חמאס והחזית העממית. אין צורך לומר שמבחינת חמאס - גם אם החזית העממית היא ארגון קטן - הרי שהוצאתה ממעגל ההשפעה של הפת"ח היא הישג ממדרגה ראשונה.