שר הביטחון בני גנץ ראוי להערכה על החלטתו להכריז על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור. גם אם לא הייתי לומד את הסוגיה לעומקה, בהכירי את שר הביטחון גנץ, היה זוכה אצלי בעניין זה, לאמון מלא. הוא האדם האחרון בממסד הביטחוני ובהנהגה המדינית שניתן לחשוד בו בחוסר שיקול דעת בסוגיה כה רגישה. הוא מוכר בשיקול דעתו הרחוק מפזיזות, ובגישתו המתונה והעניינית לתביעות הפלסטינים. גם לא ניתן לטעון כלפיו שאינו בקיא בסבך הרגישויות להתנהלות מול הממשל האמריקני. החלטה מהסוג שקיבל בסוגיה, בוודאי אינה מתקבלת ביום אחד. אין ספק כי קדמו לה דיונים ובחינה מדוקדקת של מלוא היבטיה המשפטיים והמדיניים.
הכרזת שר הביטחון גנץ - סיקור N12:
- ארה"ב: נדרוש מישראל הבהרות בעניין ההכרזה
- ביקורת חריפה בשמאל על גנץ
- הסרטון שקושר בין הארגונים הפלסטיניים לטרור
- גורם ביטחוני על האשמת ארה"ב: "עודכנו על ארגוני הטרור"
הקשבתי לנימוקיי המתנגדים להחלטה, בראשם אנשי עמותת "יש דין". עורך הדין מיכאל ספרד התראיין ברשת ב' וטען כי מדובר בטענות שווא נגד ארגוני חברה אזרחית מובהקים. את החקירה המעמיקה של עמותת NGO-Monitor, שהצביעה כבר לפני שנים על מעורבותם של ארגונים אלה בטרור כנגד אזרחי מדינת ישראל, תיאר כלא יותר מקמפיין של "ארגוני ימין קיצוני". באופן סימטרי, ראוי לשאול מה מגן על טענות עמותת "יש דין" מהצגתן כלא יותר מקמפיין "שמאל קיצוני"?
מבט לגופה של הסוגיה, מחייב התמקדות בפרטים. מדובר בשישה ארגונים הפועלים בתצורת ארגוני חברה אזרחית, ברשת מאורגנת בהכוונת ההנהגה של ארגון החזית העממית, הממשיך בפעילות טרור מאז הקמתו ב-1967. כל אחד מששת הארגונים ממוקד בתחום פעילות אזרחי, וזוכה לסיוע כספי גלוי ממדינות האיחוד האירופי וממוסדות האו"ם. התמיכה הכספית מוענקת לארגונים אלה בזכות ערכי זכויות האדם אותם הם מתיימרים לקדם בפעולתם בחברה הפלסטינית.
כל אחד מארגונים אלו ממוקד בגלוי במאבק "לגיטימי" נגד מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. הארגון, הידוע בכינוי DCI-P, מוביל מערכה להאשמת מדינת ישראל בהתעללות בקטינים עצורים פלסטיניים, תוך התעלמות ממעורבותם בטרור. הכול במטרה להכניס את צה"ל לרשימה השחורה של האו"ם לצד דאעש ואלקעידה. הארגון השני: "איחוד ועדות העבודה החקלאיות", אחראי ליישום תכנית ההשתלטות הפלסטינית בשטחי C.
הארגון השליש - 'אל-חאק', מקדם את התלונה הרשמית נגד ישראל בבית הדין הבינ"ל לפשעי מלחמה. במקביל מוביל קמפיין למניעת השקעות זרות בחברות ישראליות. יתר שלושת הארגונים ממוקדים באופן דומה בפעילויות נגד ישראל בזירה הבינלאומית. אולם, חייבים להדגיש, כי פעילות זו לכשעצמה, לא הייתה מביאה עד לכדי הצעד החריף של הכרזתם כארגוני טרור. מדינת ישראל כמובן מכירה בנזק החמור שנגרם לה כתוצאה מפעולתם של ארגונים אלה בזירה המשפטית והמדינית במרחב הבינלאומי, אולם בהכרת הזהירות המדינית המתחייבת ובהכוונה משפטית קפדנית, ההנהגה הביטחונית הישראלית יודעת היטב להבחין שפעילות זו לכשעצמה אינה בגדר טרור.
מה שבכל זאת הוביל להחלטה על הכרזתם כארגוני טרור הוא המעורבות הממשית של פעילים מרכזיים בארגונים אלה בפעילות טרור אקטיבית. מוסטפא עוואד לדוגמה שהה באיחוד האירופי בבריסל כנציג אחד הארגונים, ובתוך כך נסע ללבנון לאמונים צבאיים בהדרכת חיזבאללה. ראש הארגון של 'מרכז ביסאן' ברמאללה, נעצר והורשע בניהול המבצעים הצבאיים של החזית העממית ביהודה ושומרון. שני עובדים ב'איחוד ועדות העבודה החקלאית' נעצרו בשנת 2019, באשמת שותפות לרצח רנה שנרב.
אלה המבקשים להגן על ארגונים אלה מבקשים ממדינת ישראל להסתפק בהתמודדות ממוקדת באלה החשודים בפעילות טרור ולהותיר את הארגונים בהם הם חברים מחוץ לעניין הטרור. אלא שכאן טמון לב הסיפור: הוא טמון מבחינת מדינת ישראל בטענה מרחיבה פי כמה מעצם התלונה על השתלבות של פעילי טרור בחברות בארגונים אלה. הסיפור הוא שארגוני חברה אזרחית פלסטיניים, המדברים ופועלים בשפת זכויות האדם, זוכים לתמיכה כספית רחבה ממדינות האיחוד האירופי ומוסדות האו"ם, ובתוך כך משמשים מעטפת כלכלית תומכת לא רק לפעילי טרור אקטיביים, אלא לארגון טרור מוכר ומוכרז כחזית העממית.
החקירה שהובלה בנושא על ידי חוקרי NGO Monitor , הצביעה כבר לפני שנים על הזיקה ההיברידית בין ארגונים אזרחיים "תמימים" לבין ארגון החזית העממית שהוא ארגון טרור מובהק. רק לאחר רצח רנה שנרב, הופנה במערכת הביטחון קשב מוסדי לחקירת טענות אלה.
מבחינה תרבותית מדובר בתופעה המייצגת את פער הגישות בין תרבות המערב, החותרת להבחנות קטגוריות בין תחומי הפעילות האנושית, לבין תרבות המזרח המכילה כבר אלפי שנים ישויות היברידיות בלתי ניתנות להפרדה. למול ההקפדה המערבית אפלטונית על ההפרדה בין התחום הדתי לפוליטי, בין הדתי ללאומי, ובין המחאה האזרחית הלגיטימית לבין הטרור שאינו לגיטימי, תרבות המזרח בעומק גישתה נוטה להכיל, במערכת אחודה, מערכות מתחים בקטגוריות מנוגדות ומובחנות לכאורה זו מזו.
ייתכן כי האחראים באיחוד האירופי למימון הנרחב של ארגונים אלה, ידעו על זיקת הטרור ובחרו במודע להעלים עין. מהיבט זה, החלטת שר הביטחון להכרזה על הארגונים כארגוני טרור היא רחבת משמעות ונועזת.
>>> הכותב הוא אלוף במילואים, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי בצה"ל, חבר תנועת 'הביטחוניסטים'