ככל שתנועת חמאס מתקרבת להסדרה עם ישראל להפסקת אש לטווח ארוך (עד חמש שנים) תמורת שיקום רצועת עזה ושיפור המצב הכלכלי וההומניטרי שם, כך גובר בה יצר ה"התנגדות", כפי שבא לביטוי בהכרזה של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית, כי "ההתנגדות היא האופציה האסטרטגית של חמאס".
התירוץ של חמאס ב"חימום" האווירה הוא "חוסר שביעות רצון גדול" מהתנהלות המתווכים המצריים ומנסיגתם מהבטחותיהם כלפיה. לגרסת דובריה, ההסכמות מתקדמות בקצב איטי ואין בהן פריצת דרך עד כה. גורם לא מזוהה בהנהגת חמאס מסר לאלג'זירה כי בחמאס בוחנים את האפשרות להביא להסלמה מול ישראל על רקע המשך "המצור" על הרצועה והדשדוש בשיקומה, וכן ה"תקיפות" של ישראל על מסגד אל-אקצא ו"הפגיעה באסירים". כמו כן, אותו גורם האשים את מצרים בהתנהלות המהווה ויתור על התחייבותה לאלץ את ישראל לכבד את הבנות הרגיעה בתמורה לכך שפלגי "ההתנגדות" ישמרו על שקט. לפיכך, הציבו דוברי חמאס יעד עד סוף השנה הנוכחית ליישום ההבנות וכי תחל הסלמה אולי במהלך שבוע הבא.
איומי חמאס מגיעים אחרי שבועות ארוכים של שקט ברצועה, שנובעים מהתקדמות במגעי ההסדרה; מדיניות הקלות ישראלית מרחיבה - בהכנסת סחורות לרצועה דרך מעבר כרם שלום; הגדלת מכסת הפועלים/סוחרים הנכנסים לישראל באישור חמאס לעשרת אלפים; העברת המענקים מקטר לעזה, במרכזם אספקת הסולר לתחנת הכוח ולמשפחות עניות; הסדר סיבובי קטרי-מצרי לרכישת דלק ומוצרי בניין והעברת הכספים למימון משכורות של עובדי ממשלת חמאס ברצועה; הרחבה משמעותית של היקף ואופי סחורות וחומרי גלם המסופקים לעזה ממצרים.
אם כך, מה מטריד את חמאס? חמאס מושפעת מגל פיגועים ביהודה ושומרון, בעוד הוא מקפיד על רגיעה ביטחונית, משלים עם הקמת המכשול הביטחוני סביב הרצועה, ונהנה מהקלות בסגר. למרות שחמאס מעודדת את ההסלמה בגדה, בהסתה ובהנעת צעירים נוספים לבצע פיגועים נגד ישראלים, מתחדד המתח בו היא מצויה, מול הרגיעה ברצועה, ובעיקר הדילמה של חמאס בין זהויותיה השונות – תנועה אסלאמיסטית, תנועה לאומית פלסטינית, שחקן סמי-מדינתי השולט ברצועת עזה ותנועת התנגדות אלימה. חמאס גרסה כי בעקבות "שומר החומות" היא ראויה לזכות ממצרים, מישראל ואף מהקהילה הבינלאומית, למעמד הקרוב ככל הניתן לזה של שחקן מדינתי לגיטימי, להכרה לפחות דומה לזו של הרשות הפלסטינית, אך גם הישג זה התפוגג לה עם הזמן.
במקביל הודלפה על ידי חמאס טיוטת מסמך מדיני של הארגון שהוגש למצרים ומסכם את עמדותיה. חמאס אינה נוטשת את מטרת העל - "שחרור פלסטין" - ללא קשר לתנאים המשתנים, ושואפת "לחסל את הבלעדיות של ארגון פת"ח בקבלת ההחלטות של התנועה הלאומית הפלסטינית". חמאס מפרידה בין סוגיית השבויים והנעדרים לבין כל הסדרה והבנות עם ישראל לרגיעה ביטחונית מתמשכת, ואף הבהירה כי לא תירתע במאמציה לחטיפת חיילים ישראליים כדי לשחרר אסירים פלסטיניים.
רצועת עזה, ובתוכה שלטון חמאס, היא בעיה ללא פתרון ומשולה למחלה ללא מרפא. ישראל לעיתים בוחנת ומתלבטת בין מספר חלופות: (1) הפסקת אש ארוכת טווח עם הסדר שו"ן ועצירת התעצמות; (2) הבנות קצרות טווח לרגיעה, ללא שו"ן וללא עצירת התעצמות; (3) המשך ניהול סכסוך והסתגלות לשינויים במצב; (4) מבצע צבאי מוגבל לשיקום ההרתעה; (5) מבצע צבאי רחב היקף למיטוט הזרוע הצבאית של חמאס; (5) התנתקות מוחלטת מהרצועה וסגירת המעברים לישראל. ישראל בחרה בחלופה של קידום הבנות לרגיעה ממושכת עם חמאס, בתיווך מצרים, תמורת הקלות בסגר ושיפור משמעותי של התשתיות האזרחיות ברצועה ובדגש על אספקה סדירה של חשמל ומים, וכן הרחבה של מקורות הפרנסה ואמצעי הקיום של התושבים.
היענות לתביעות חמאס להאצת ההקלות בסגר ושיקום הרצועה, ללא קבלת תמורה מעשית בעצירת התעצמות הזרוע הצבאית של חמאס והסכמה בנושא השבויים והנעדרים, יובילו להמשך התחזקות של חמאס בזירה הפנים-פלסטינית, במקביל להיחלשות הרשות הפלסטינית, ובתוך כך ערעור השקט והיציבות באיו"ש; סוף שלטון חמאס ברצועה אינו נראה באופק, אין לו חלופות טובות ואין דרך יעילה למניעת התעצמותו; חמאס תמשיך לדלג בין הזהויות השונות - דתית, לאומית, אזרחית, התנגדות – ולא תתמיד בהסדרה לאורך זמן, תמיד צפויים אירועים "שיקפיצו לה את פיוז ההתנגדות", כך שהדרך קצרה מהסדרה לעימות צבאי ולניהול סכסוך!
>>> תא״ל במיל' אודי דקל הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת״א, שימש כראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים תחת ראש הממשלה אולמרט במסגרת תהליך אנאפוליס