זו כבר הפעם השלישית, אחרי שנתיים ללא תקציב, שמשרד הביטחון ומשרד האוצר מצליחים להסכים על תקציב ביטחון ללא הדלפות או עימותים פומביים. אולי מישהו התבגר, אולי הבינו שזה נזק לכל הצדדים.

תקציב הביטחון החדש יעמוד על כ-58 מיליארד שקלים בשנה, פלוס תוספת של כ-4 מיליארד דולרים של סיוע אמריקני. התקציב נותן מענה בראש ובראשונה לצרכים של מעגל שלישי, להצטיידות הנדרשת בעקבות מבצע 'שומר חומות' ולקראת אפשרות של מבצע צבאי בצפון - כלומר היערכות מול התעצמות חיזבאללה. בתוך התקציב ישנו הישג חשוב לצבא: דחיית קיצור השירות לגברים. סוכם על ביטול קיצור השירות ל-30 חודשים עד 2025. אורך השירות יחזור לעמוד על 32 חודשים, כשבמקביל יחוקק חוק הגיוס ותיערך רפורמה כוללת בשירות שתעצב מודל גיוס חדש.

התקציב יאפשר את המשך מימוש התוכנית הרב-שנתית שעיצב הרמטכ"ל כוכבי, ובכללה התעצמות, אימונים והמשך השינויים במבנה של צה"ל. עוד מעגן התקציב רכש של מיליארדי שקלים מחברות ישראליות שפעילותן בפריפריה.

בני גנץ ואביגדור ליברמן (צילום: תומר ניוברג, פלאש/90 )
הגיעו להסכמות בשקט יחסי, גנץ וליברמן | צילום: תומר ניוברג, פלאש/90

גנץ התחייב, ורפורמת 'נפש אחת' למען פצועי צה"ל תמומש במלואה לפי הסיכום: בשנת 2021 יתווספו 1.2 מיליארד שקלים למימוש המלא של הרפורמה, והחל משנת 2022 יעמוד התקציב הנוסף על 90 מיליון שקלים מדי שנה. שר הביטחון גנץ רואה בכך נושא דגל ומחויבות אישית וערכית שלו, ולא היה מוכן להתפשר בנושא שעוגן בהסכמים הקואליציוניים.

לגבי פרויקט 'מגן הצפון' - סוכם לראשונה על תקצוב התוכנית שעברה בממשלה לפני כ-3 שנים. 250 מיליון שקלים יוקצו בשנת 2022 למיגון מבני ציבור ובתים פרטיים סמוכי גבול בצפון הארץ. החל משנת 2023 יוקצו 500 מיליון שקלים לנושא.

נראה שנמצא גם פתרון היסטורי לנושא השלמת תקופת השירות למשרתי צה"ל - סוכם כי יוסדר הנושא לאחר עשורים של התדיינות על חוקיותו. הסעיף, שנקרא גם "הגדלות רמטכ"ל", עורר ביקורת ציבורית. משרד המשפטים קבע כבר לפני שלוש שנים כי "תוספת הרמטכ"ל", שהגדילה את הקצבה של אנשי הקבע ב-15%, ניתנה במשך עשרות שנים ללא סמכות. המשרד אף הורה לצה"ל להפסיק את התוספת בתוך חצי שנה, ואף שקל לשלול אותה באופן רטרואקטיבי.

על פי הצעת הפשרה שהציע משרד הביטחון, יוסדר מודל דיפרנציאלי שבו יקבלו בממוצע פורשי צה"ל תוספת של כ-8%, כשלוחמים יקבלו תיעדוף. המתווה יחסוך, לפי גורמים במערכת הביטחון, כ-10 מיליון שקלים בשנה, והוא דומה להסדרים דומים בגופים אחרים במשק שיש בהם פרישה מוקדמת, תוך התאמה למרכיבים הייחודיים של צה"ל. במשטרה למשל מקבלים 6%. זה צפוי לשים סוף לוויכוח ההיסטורי.

על ביטול מימון תוכנית 'ממדים ללימודים' נמתחה ביקורת נוקבת, ולכן מעכשיו היא תעוגן ותתוקצב במלואה מתוך הבנת חשיבות התגמול למי שתרם וכן חיזוק ההטבות ללוחמים שמשתחררים מהצבא.

לוחמים (צילום: Dmitry Pistrov, Shutterstock)
השירות הצבאי לא יקוצר, אילוסטרציה | צילום: Dmitry Pistrov, Shutterstock
הרמטכ"ל אביב כוכבי במבצע שומר החומות (צילום: דובר צה"ל)
במקום "הגדלות רמטכ"ל" - מתווה מוסכם, הרמטכ"ל כוכבי | צילום: דובר צה"ל

שר הביטחון גנץ, מצידו, נאלץ לוותר על חלק מהדרישות הבסיסיות של מערכת הביטחון, בסך 4 מיליארד שקלים. הוא הבין שאין ברירה אלא להביא תקציב שיאפשר צמיחה במשק, ומתוך הבנה שבשנים הבאות, כך נראה, יעלה תקציב הביטחון בהתאם לאתגרים המבצעיים. על כן, יתבצעו ההתאמות.

ניר דבורי (צילום: חדשות)
ניר דבורי | צילום: חדשות

תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2021 על 57.8 מיליארד שקלים, כולל ההוצאות הנדרשות לאור מבצע 'שומר החומות'. תקציב הביטחון בשנת 2022 יעמוד על 58.4 מיליארד שקלים.