החלטת בג"ץ מאתמול (ראשון) מהווה המשך של פסק הדין שנתן בפברואר 2020, עת קבע שחוק הפונדקאות מפלה כך שלא מאפשר פונדקאות לגברים יחידים ולבני זוג מאותו מין. כאשר נתן בג"ץ את פסק דינו אז, אחרי שהנושא התגלגל בבג"ץ כבר משנת 2010, העדיפו השופטים להשאיר לכנסת את מלאכת תיקון החוק עצמו, ולא נתנו סעד אופרטיבי. השנה שהקציבו לכנסת על מנת לתקן את החוק חלפה, וגם החודשים הנוספים שהקצה בג"ץ לנושא חלפו – והכנסת, לא עשתה דבר.
בג"ץ חוק הפונדקאות - סיקור N12:
- בג"ץ קבע: חוק הפונדקאות יחול בתוך חצי שנה גם על זוגות חד מיניים
- האזינו: "אחד ביום" על חוק הפונדקאות
- כמה יעלה תהליך פונדקאות בארץ וכמה זמן הוא ייארך?
- מיכל פעילן: בג"ץ שם סוף לתירוצים של הפוליטיקאים
הודעתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ על פיה אין התכנות לתקן את החוק בכנסת הנוכחית, מעידה על כך שבפוליטיקה הישראלית, למרות הדיבורים היפים על שוויון, ולמרות שישראל מתגאה בעולם ביחסה ללהט"ב כדי להצטייר כליברלית ונאורה – אין מחויבות אמיתית של הפוליטיקאים להביא לשוויון ללהט"ב. אמנם אין זה חדש שסיעות ימינה וסיעות רע"ם אינן תומכות בשוויון ללהט"ב, אך מצער שגם "ממשלת השינוי" נדרשה לבג"ץ על מנת שיוציא עבורה את הערמונים מהאש.
עם זאת, תמיכתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ בהודעה שמסר לבג"ץ עשתה את הוצאת הערמונים לקלה יותר עבור בג"ץ ונתנה רוח גבית להחלטה האופרטיבית. יתרה מכך, תגובתו של הורוביץ לפסק הדין שמבטיחה יישום מלא של פסק הדין – תורמות תרומה משמעותית לכך שגרירת הרגלים והפינג פונג ארוך השנים בנושא בין בג"ץ לכנסת יבואו לסיומם, ושהדרך לפונדקאות בישראל אכן תפתח בפני בני זוג מאותו מין וגברים יחידים. עד היום יכלו אלו לבצע הליכי פונדקאות רק בחו"ל. בשנים האחרונות היעד העיקרי שהיה פתוח בפני בני זוג מאותו מין הוא ארצות הברית, כאשר עלות ההליך וההוצאות הכרוכות בנסיעות ארוכות לחו"ל עשתה אותו בלתי אפשרי כלכלית ולוגיסטית עבור רבים מאלו שרצו להביא ילדים לעולם.
לפי פסק הדין, החל מעוד חצי שנה, לא תוכל הוועדה המאשרת הסכמי פונדקאות, להפלות בני זוג מאותו מין וגברים יחידים. המשמעות היא שכאשר הורים מיועדים ופונדקאיות ייגשו לוועדה על מנת לבקש לאשר הסכמים, שאלת המגדר או הנטייה המינית של ההורים המיועדים לא אמורה לשחק תפקיד. כך לראשונה תיפתח הדלת בפני בני זוג מאותו מין לערוך הליכי פונדקאות בישראל כמובן שבכל מקרה הליך פונדקאות הוא הליך מורכב, ועדיין לא ידוע כיצד תשפיע פתיחת הדלת לאוכלוסיות חדשות על הסוגיה. כך למשל, אם ייווצר ביקוש גדול בהרבה ממה שקיים עכשיו להליכי פונדקאות בארץ, לא ידוע האם יהיו מספיק נשים המעוניינות בפונדקאות כדי למלא את הדרישה, או שמא צפויים להיווצר תורים ארוכים. משרד הבריאות יצטרך לעקוב אחרי סוגיות אלו, תוך הקפדה מרבית על זכויות הפונדקאיות והבטחה שנשים יכנסו להליך מתוך בחירה חופשית ומודעת, תוך הגנה מלאה על הזכויות שלהן. בהקשר זה חשוב להקשיב לקולן של פונדקאיות לשעבר ולשמוע מהן מה יש לשפר בהליך כדי להבטיח הגנה זו.
במשך שנים רבות בג"ץ מילא תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות המשפחה הלהטב"ית, ופסק דינו בנושא הפונדקאות ממשיך שורה ארוכה של פסקי דין, החל מפסק דין דנילוביץ בו הוכרו לראשונה בשנת 1994 זכויות של בני זוג מאותו מין, ודרך הפסיקה שהעניקה הכרה לשתי אימהות (הביולוגית והלא-ביולוגית) במשפחה הלסבית, וזו שקבעה כי יש לרשום במרשם האוכלוסין נישואים של בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל. נושא ההורות נשאר מקום מרכזי בו קיימת אפליה רבה כנגד המשפחה הלהטב"ית, ופסק הדין הנוכחי יסיר את אחת מהצורות המרכזיות של אפליה זו. עם זאת, יש עדיין תיקונים רבים לעשות בנושא. בפני בג"ץ תלוי ועומד דיון נוסף בשאלה של מעמדה של האם הלא ביולוגית, כאשר העותרות מבקשות להכיר בה מיום הלידה, בלי הליך שיפוטי. אפליה גם קיימת במשפחות המבוססות על הורות משותפת בהם יש יותר משני הורים – כאשר במשפחות אלו אין מעמד משפטי להורה הלא ביולוגי. גם בתחום האימוץ קיימת אפליה שנדרש לתקנה.
>>> הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. מומחה במשפט חוקתי, משפט בינ"ל, זכויות אדם וזכויות להט"ב