איך תיראה עוד שנה בשכונה הקשה שלנו? מערכת N12 פנתה ל-6 מומחיות לענייני המזרח התיכון כדי לנסות להבין בעזרתן מה חושבים עלינו ומה מצפה לנו מכיוונן של אירן, סוריה, לבנון, ירדן, מצרים ובזירה הפלסטינית. את הטורים שכתבו תוכלו לקרוא כאן:

הלבנונים: סיר הלחץ ברחובות דוחק את חיזבאללה לפינה | אורנה מזרחי

הסורים: פותחים את השער לאירנים - שנוהרים לרמת הגולן | כרמית ולנסי

הירדנים: התקוות שנעלמה, האכזבה מישראל והחשש לקריסה | רות מלכי-ירון

המצרים: העוינות, ההסתה – וההחלטה להדק איתנו את הקשרים | קסניה סבטלובה

הפלסטינים: לא מוצאים את האור בקצה המנהרה | נועה שוסטרמן


אירן מציבה אתגר רב-ממדי לישראל. העימות הממושך בין השתיים, גם ביוזמה ישראלית, התרחב בשנים האחרונות לתחומים וזירות חדשים. בעשור האחרון ביססה אירן נוכחות צבאית וכלכלית בסוריה, תוך ניצול מלחמת האזרחים, באמצעות גורמי משמרות המהפכה, לוחמי חיזבאללה ומיליציות עירקיות ואפגניות שאירן הביאה לסוריה. במקביל, חיזקה אירן את המיליציות השיעיות הקרובות אליה בעירק, בהם היא נעזרת לא רק לביסוס השפעתה בעירק, אלא גם לבניית יכולת צבאית שתוכל בעתיד להוות תשתית לתקיפת ישראל, בעיקר בטילים וכטב"מים ממערב עירק.

הגרעין האירני - סיקור N12:

בו-זמנית נמשך גם המאמץ לשיפור ושדרוג ארסנל הטילים שבידי חיזבאללה בלבנון, שהצטברותו עשויה בעתיד הלא-רחוק להעמיד את ישראל בפני הצורך לקבל החלטות כיצד להתמודד איתו. גם הסיוע הצבאי לח'ותים בתימן, במלחמתם מול ערב הסעודית, יצר לאירן אופציות בכניסה לים האדום - נתיב שיט חשוב לסחר של ישראל. לכל אלו יש להוסיף את הסיוע הצבאי הנמשך לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי בעזה. כך הצליחה אירן בעשור האחרון לבסס יכולות נגד ישראל במרבית גבולותיה, אף כי בממדים פחותים ממה שתכננה, הודות למדיניות מבצעית אינטנסיבית של ישראל.

המנהיג העליון של אירן עלי חמינאי נואם (צילום: רויטרס)
אירן חצתה קווים חדשים במרוץ לגרעין, עלי חמינאי | צילום: רויטרס

לזירות אלו יש להוסיף את ההחרפה שחלה בשנתיים האחרונות בעימות הישראלי-אירני בזירה הימית בעקבות פרסום התקיפות הישראליות על מכליות נפט וספינות נשק אירניות בדרך לסוריה, לצד החרפה בפעילות הסייבר ההדדית.

האם אירן מושכת זמן?

התקדמות תוכנית הגרעין האירנית היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר עבור ישראל. בתגובה לעזיבת הנשיא טראמפ את הסכם הגרעין ומזה למעלה משנתיים, מקדמת טהרן את תוכנית הגרעין שלה בכל התחומים שנבלמו במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA). היא אף חצתה קווים שבעבר לא עשתה כמו העשרה ל-60% ועיסוק בייצור דלק מתכתי וצמצום הפיקוח. אלו צעדים שמקצרים את הזמן שיידרש ל"פריצה" לנשק גרעיני, אם אירן תחליט ללכת בדרך זו.

ממשל ביידן מנסה לחזור להסכם הגרעין במחיר של הסרת כל הסנקציות שהוטלו על אירן לפני החתימה על הסכם הגרעין וכן הסרה של חלק מהסנקציות שהטיל ממשל טראמפ. בבסיס העמדה האמריקנית מצויה ההכרה לפיה, בראש ובראשונה, נדרש להחזיר אחורה את התוכנית לממדים שהיו בהסכם, בדגש על רמת העשרה נמוכה. כמו כן נדרשת העשרה באתר אחד בלבד, צבירת כמות קטנה של חומר מועשר על אדמת אירן ופיקוח חודרני, גם אם לא היה מושלם, שאמור היה להימשך עד שנת 2030.

אירן, הסכם הגרעין, וינה (צילום: רויטרס)
"משחק האשמות" שנועד למשוך זמן?, אירן בשיחות בווינה | צילום: רויטרס

חזרה זו אמורה לשמר את אירן במרחק של כשנה מהיכולת להחליט על פריצה לנשק גרעיני בזמן קצר. ממשל ביידן מקבל את הטענה לפיה פרק הזמן הקצר שנותר להמשך הסכם הגרעין מחייב הסכם המשכי, והוא מצביע על רצונו להגיע להסכם "ארוך יותר וחזק יותר". אולם, בנקודת הזמן הנוכחית, כשישה חודשים מאז החל המשא ומתן בתיווך אירופי בווינה, לא הושגה הסכמה אמריקנית-אירנית לתנאי החזרה להסכם הגרעין.

בחודשיים האחרונים, עם בחירות של נשיא חדש באירן, עדיין לא ברור אם ומתי יחזרו הצדדים למשא ומתן, וגם אם יחזרו האם תוצאתו תהיה חזרה להסכם הגרעין. בוושינגטון, כמו גם בישראל, ממשיכה לרחף השאלה - האם אירן מעוניינת לחזור להסכם או שהיא מושכת זמן ב"משחק האשמות"?

סוגיה זו תוכרע בחודשיים הקרובים, כשלכל אחד משני התרחישים - חזרה או אי-חזרה להסכם - השלכות חשובות עבור ישראל. בתרחיש של חזרה להסכם הגרעין, על המגבלות שהוא מטיל על אירן, תיבלם מצד אחד ההתקדמות הגרעינית של אירן. עם זאת, במקביל היא תזכה להקלות כלכליות ופיננסיות גבוהות, אלו יאפשרו לה מרחב פעולה מול בני בריתה באזור.

מפעלי הטילים של אירן
מה ישראל תעשה אם לא יגיע "הסכם חדש" עם אירן?, מפעלי הטילים של אירן
מפעלי הטילים של אירן (צילום: n12)
אירן סף גרעינית היא איום חמור על ישראל, ארכיון | צילום: n12

בנסיבות אלו ישראל תידרש לדיון מעמיק עם ארצות הברית לגבי השלב השני - "הסכם ממושך וחזק יותר" - מה ההסכם יכלול ובעיקר מה יקרה אם לא יגיעו אליו. תידרש גם הרחבת שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארצות הברית כדי להבטיח שאירן עומדת בהתחייבויותיה ושירושלים והבית הלבן רואות עין בעין את תמונת המצב המודיעינית. יש גם לקחת בחשבון שתרחיש זה יוביל להפחתת חשיבות הנושא האירני בעיני וושינגטון, בעוד שישראל תצטרך להיות ערנית למתרחש בזירה האזורית סביבנו ולשמר את חופש הפעולה המבצעי.

התבססות בטווח הארוך

בתרחיש שבו אירן אינה חוזרת להסכם וממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה, היא עשויה, במהלך השנה הקרובה, להגיע לסף גרעיני קרוב ביותר ליכולת שלה להחליט על התקדמות לעבר נשק גרעיני. אין לממשל האמריקני, כמו גם לישראל, אלטרנטיבה מדינית, למעט הסנקציות, שאירן למדה להתמודד איתן ושנכשלו בהבאת אירן למשא ומתן בתקופת הנשיא דונלד טראמפ.

למרות התחייבות מפורשת של הנשיא ג'ו ביידן, כולל בביקור ראש הממשלה נפתלי בנט, למנוע מאירן נשק גרעיני, צריך לזכור כי תפיסת האיום מצידה של ישראל היא חריפה יותר מזו של ארצות הברית, שלה יכולת הכלה ממושכת יותר. ספק אם וושינגטון תתרגם אמירה זו לנכונות, אם תידרש, להפעלת אופציה צבאית. בכל מקרה, אופציה זו נתפסת כמוצא אחרון ורק במצב של פריצה אירנית מובהקת לנשק גרעיני (תרחיש בסבירות נמוכה). ישראל עלולה, לפיכך, להישאר לבדה מול איום חמור שטרם עמד לפניה מעולם.

בתרחיש זה של אי-חזרה להסכם הגרעין, גוברת גם הסבירות להחרפת המתיחות במפרץ, כולל נגד הנוכחות האמריקנית בעירק. סביר שגם אירן תחוש משוחררת יותר להגיב נגד ישראל, ככל שיתאפשר לה. יעדיה של אירן באזור - ביסוס ההשפעה המדינית, הצבאית והכלכלית על בסיס התשתית שבנה קאסם סולימאני בעירק, סוריה לבנון ותימן. אלו לא ישתנו שכן מדובר בפרויקט ארוך טווח.

המלחמה שבין המלחמות שישראל מנהלת מול אירן - באוויר, בים ובסייבר - עלולה להתדרדר לעימות רחב יותר, אף ששני הצדדים אינם מעוניינים בכך. בכל מקרה, על ישראל לזכור כי מבחינת אירן החשבון נותר "פתוח" נוכח התקיפות שספגה בשנה האחרונה - חיסול פח'רי-זאדה, פגיעה במתקן הרכבת צנטריפוגות מתקדמות, פגיעה בחשמל באתר נתנז שהרס כמחצית הצנטריפוגות והתקיפות בסוריה. אלו בשלב זה נותרו ללא מענה אירני "הולם", כזה שלא מדרדר לעימות כולל בין המדינות. עם זאת, כשהדבר יתאפשר, תהיה תגובה.

>>> סימה שיין היא חוקרת בכירה וראש תכנית אירן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שבאוניברסיטת תל אביב