"מתקפת סייבר סינית על ישראל", הידהדו בימים האחרונים כותרות בארץ. הדיווחים על החשיפה עוררו עניין קצר, נשטפו במהירות בזרם החדשות המהיר כאן, ואולי גם הפתיעו חלק מהציבור. למעשה, אין הפתעה, אולם הפרטים, הרקע וההקשר דורשים הסבר.
ב-10 באוגוסט פרסמה חברת אבטחת הסייבר FireEye דוח אודות קמפיין ריגול סיני בסייבר, שבמסגרתו הותקפו מאז ראשית 2019 יעדים במזרח התיכון, באירופה, בצפון אמריקה, באסיה וגם בישראל. הדוח מייחס את הקמפיין ל-UNC215, מבצע ריגול סיני הפועל לפחות משנת 2014 נגד ארגוני ממשל, טכנולוגיה, תקשורת, ביטחון, פיננסים, בידור ובריאות. לפי הדו"ח, התוקפים ניצלו חולשה של SharePoint - תוכנת שיתוף מתוצרת מייקרוסופט - כדי לחדור למגוון גופים בישראל לצרכי איסוף מודיעין עסקי וטכנולוגי. מבצע הריגול שנחשף בישראל הוא חלק ממאמץ איסופי שכוון גם לאירן ולסעודיה, שעם שתיהן חתומה סין על "שותפות אסטרטגית כוללת". מחברי הדוח מעריכים כי הדבר נעשה במסגרת קמפיין הנערך לאורך תוואי "יוזמת חגורה ודרך" של סין בכלל, ובשירות רצונה להשיג טכנולוגיות מישראל בפרט.
מדיניות ישראל ליחסיה עם סין, כפי שעוצבה בעשור האחרון, התמקדה במיצוי הזדמנויות הכלכלה עם סין (סחר, תשתיות, השקעות), וב-2017 נחתמה ביניהן רשמית "שותפות מקפת לחדשנות". הכותרת, שנוסחה בזהירות, מבטאת את הסכמת הצדדים להפיק תועלת הדדית מהביקוש הסיני להיצע הטכנולוגיה והחדשנות של ישראל, ותחומי שיתוף הפעולה ביניהן מתואמים ב"ועדת החדשנות" המשותפת. ואכן, משנת 2007 ועד 2020 השקיעה סין בישראל כ-19 מיליארד דולר, מהם כ-9 מיליארד בסקטור הטכנולוגי וכ-6 מיליארד בתחום התשתיות, אולם מאז 2018 מסתמנת ירידה בהיקף ההשקעות של סין בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם. עניינה של סין בטכנולוגיה ישראלית מתבטא גם בפעילויות מול האקדמיה בישראל, ברכש חברות ובהקמת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.
במקביל להתעצמותה הכלכלית, המדינית והצבאית של סין, הפכה מדיניותה אסרטיבית יותר, ולעתים גם אגרסיבית. ממדינות רבות בעולם מדווח על סיכונים ואתגרים ביחסים עמה, ובמרכזם העברת טכנולוגיה וידע בהיקף נרחב, הפעלת מנופים כלכליים לקידום יעדים מדיניים, ריגול והשפעה זרה. על פי המדווח, לצד חדשנותה המרשימה של סין, היא מנהלת מאמצים להשיג טכנולוגיה מהעולם במגוון ערוצים ושיטות, גלויים וסמויים, ממשלתיים ואזרחיים. במאמץ משתתפים חברות סיניות, מכוני מחקר וגופי אקדמיה, לצד גופי הביון של ממשלת סין וצבאה, החותרים גם להשגת מודיעין לשם קידום אינטרסיה של סין, כלכלתה ועסקיה. ממד הסייבר מסתמן כתווך פעיל ביותר במאמצים אלה ומאפשר איסוף נרחב של מודיעין טכנולוגי, מודיעין עסקי, וגם מודיעין צבאי ואסטרטגי, נחלתן ההיסטורית של קהילות מודיעין ברחבי העולם.
יחסי הכלכלה המתפתחים בין ישראל וסין מעוררים תשומת לב ודאגה בארצות הברית, אשר רואה כיום בסין את האתגר המרכזי לביטחונה הלאומי ולמעמדה בעולם, ואת החדשנות הטכנולוגית כחזית עיקרית ב"תחרות המעצמות האסטרטגית" עימה. האזהרות מוושינגטון מפני נגישותה הגוברת של סין לתשתיות ולטכנולוגיה בישראל נשמעו היטב בירושלים, ואצל רבים הן נתפשות כמגבלה העיקרית על היחסים עם בייג'ינג.
מה יכולה ישראל ללמוד מהקמפיין שנחשף? ליחסי ישראל עם סין חשיבות כלכלית רבה, ועליה לקדמם בתבונה. טוב תעשה ישראל אם תנהג זהירות, לא רק בניהול מושכל של המתחים עם ארצות הברית - בעלת בריתה האסטרטגית – אלא גם תוך צמצום חשיפה לסיכונים, בהתאם ללקחי מדינות אחרות בעולם. היחסים עם סין כוללים אתגרים ישירים, החורגים מעמדתה של ארצות הברית ליחסי ישראל-סין, וקיימת אפשרות שסין פועלת להשיג טכנולוגיה בישראל לא רק בהסכמה, בגלוי ובתשלום. כפי שמציין הדוח, גורמי הבטחון בישראל היו מודעים לקמפיין הריגול עוד טרם פרסומו, אולם מודעות גוברת לסיכוני ריגול וסייבר נדרשת גם אצל יתר היעדים הפוטנציאליים בממשל, במגזר העסקי, באקדמיה ובמגזר האזרחי.
>>> הכותב הוא תא"ל (במיל'), ראש תכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל