לאחר שממשלות נתניהו סיימו (זמנית?) את תפקידן, בכלל זה הזנחת התקציב, הגיע זמן למהפכה. ברקע מספר בעיות קשות ותופעות חשובות:
- לישראל בעיה חמורה בתחום התשתיות האנושיות והפיסיות. בתשתיות האנושיות, בצד ההייטק המשגשג, יש מגזרים גדולים בעלי השכלה ופריון נמוכים. מגזרים אלו מהווים חלק משמעותי (וגדל) באוכלוסיית המדינה. בתחום התשתיות הפיזיות, די לעמוד בפקקים כדי להבין שישראל נתונה בעומס בלתי סביר. ההשקעה בכבישים, ברכבות, במערכות מים וביוב, בכבאות, בחשמל וכדומה מפגרת זה עשורים אחר מדינות המערב.
- הריבית הריאלית בעולם, ובכלל זה בישראל, מצויה בשפל היסטורי. המצב הזה ממש זועק להשקעות ממשלתיות. במדינות כמו ארצות הברית מבינים שזו העת להשקעה מאסיבית, "ניו דיל" חדש. בישראל יש רושם שבקושי הבחינו בכך. ממשיכים לחשב את היחס גירעון-תוצר וחוב-תוצר כאילו אנו חיים במשברי החוב של אמריקה הלטינית (וישראל) של שנות ה-80. יש כיום שיקולים חדשים ועדכניים, כמו נטל שירות החוב, ולא רק גודל החוב הממשלתי.
- מגפת הקורונה, שטרם נסתיימה, האירה את הבעיות של מערכת הבריאות במקומות רבים ובכלל זה ישראל.
אי אפשר לצפות מממשלה, שיציבותה הפוליטית אינה גדולה, לעשות את המהפכה הנדרשת לאור שלוש הנקודות הללו. אבל אפשר לנסות ללכת כברת דרך:
- הממשלה צריכה ויכולה להגדיל את תקציב מערכת הבריאות בהרבה יותר מ-2 מיליארד השקלים שסוכמו. מדובר בתוספת רופאים, אחיות, פתיחת מסגרות חדשות להכשרתם, ובניית בתי חולים חדשים.
- הממשלה צריכה ויכולה לשלש את תקציב ההשקעה בתשתית בחמש השנים הקרובות. זאת, רק כדי להשלים פערים. יש אפשרויות רבות למימון בשת"פ ציבורי - פרטי.
- הממשלה יכולה לנצל את ההיעדרות הזמנית של החרדים מהממשלה כדי להעביר תקנות וחוקים שיעודדו, הלכה למעשה, לימודי ליבה לכולם ופתיחה גדולה יותר של שוק העבודה לתעסוקת חרדים. הדבר יכול לקרות דרך תקציבי משרדי החינוך, הבריאות, העבודה, והרווחה. צעדים אלו גם ייתנו תמריץ גדול למפלגות החרדיות לזחול חזרה לממשלה ולקבל תנאים קשים יותר מבחינתם.
- חברות רע"ם בממשלה יכולה לסייע בקידום תכנית שנייה נוסח 922 להשקעה במגזר הערבי ובכלל זה טיפול באלימות בו, שגלשה לאחרונה גם לעימות עם המגזר היהודי.
מנגד, הגיע זמן למתווה חדש לגבי תקציב הביטחון. משהו נוסח ועדת ברודט 2, שיעשה סדר וישים קץ גם לבלגן וגם להפקרות בתחומים כמו הפנסיה התקציבית. גם בתחום המיסוי נדרשת רפורמה, ולא ברמה של מיסוי משקאות ממותקים. יש לשנות את תמהיל המס בצורה שגם תעזור להורדת יוקר המחיה בישראל. יש לזכור שגם מדיניות מיסוי היא מדיניות תקציב.
ובכלל – ישראל מדמה עצמה למעצמת הייטק, אך זה חלק קטן מהסיפור. החלק הגדול של הסיפור הוא צעידתה בבטחה לחלק התחתון של המדינות המפותחות, תוך כדי הידרדרות מערכות החינוך, הבריאות, והרווחה, ובעקבותיהם שוק העבודה. יש הרבה מאוד מה לתקן בתקציב הקרוב.