שיגור 19 הרקטות לגזרת הר דב ב-6 באוגוסט על ידי אנשי חיזבאללה, בתגובה לתקיפה האווירית של חיל האוויר בדרום לבנון יום קודם, מצביע שוב על כך שהפלגים הפלסטיניים, להם יוחסו חמשת אירועי שיגור הרקטות מדרום לבנון לאחרונה (3 פעמים במהלך "שומר חומות"; ב-20 ביולי וב-4 באוגוסט) הם רק שחקן משנה בזירה זו. המשחק האמיתי מתנהל בין ישראל לחיזבאללה, שבשלב זה מגלים זהירות יתר בשל חוסר העניין של שני הצדדים מהידרדרות לעימות נרחב.

חיזבאללה לא יכול היה שלא להגיב על התקיפה האווירית של צה"ל, אשר חורגת לחלוטין ממשוואת ההרתעה ההדדית שהתעצבה בינו לבין צה"ל בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה. בנאומו יום אחרי האירועים, לרגל ציון יום השנה ה- 15 למלחמת לבנון השנייה, בלטה החשיבות שמייחס נסראללה למאזן ההרתעה שהשיג חיזבאללה מול ישראל. הוא טען כי הרתעת ישראל לאורך השנים הינה הישג אסטרטגי והיסטורי של הארגון כתוצאה ממלחמה זו, והסביר כי מטח הרקטות האחרון היה מחויב המציאות כדי לשמר את ההרתעה מול צה"ל.

גם ישראל הקפידה על כללי המשחק עד האירועים האחרונים, לאור משוואה זו. צה"ל תקף מטרות חיזבאללה רק בסוריה במסגרת פעילות המב"ם (המערכה בין המלחמות), ובעיקר משלוחי נשק מאירן לארגון, אך לא תקף באופן גלוי בלבנון. מדיניות זו סייעה בביסוס השקט היחסי שהושג בעשור האחרון לאורך הגבול הלבנוני, אך בה בעת איפשרה את המשך התעצמותו של הארגון, שהפך לאיום הצבאי הקונבנציונלי המרכזי על ישראל ולחוד החנית של ציר ההתנגדות בהובלת אירן.

גם לאחר האירועים האחרונים, בעינה עומדת ההערכה המקובלת במערכת הביטחון הישראלית כי חיזבאללה עדיין מרוסן ומורתע. ניתן להבין זאת גם מההדגשה הן בנאומו של נסראללה והן בהודעת הארגון מיד לאחר ירי הרקטות, כי חיזבאללה שיגר את הרקטות לשטחים פתוחים בתגובה לתקיפה האווירית החריגה של צה"ל, שגם היא כוונה לשטחים פתוחים. כמו כן, גם האיום של נסראללה כי כל תגובה של ישראל תיענה בהתאם וכי הארגון לא ירתע מלירות גם על שטחים מאוכלסים בהמשך, בשאיפה להרתיע את ישראל מלהסלים את המצב. משמעות הדבר היא שחיזבאללה מעוניין מבחינתו "לסגור" את הסבב הנוכחי ומקווה שישראל תימנע מתגובה.

עם זאת, לחיזבאללה תפקיד מרכזי ב"ציר ההתנגדות", אשר במסגרתו הולך ומתהדק שיתוף הפעולה בתוך המשולש חיזבאללה-אירן–חמאס. ביטויים מרכזיים מהעת האחרונה לכך מהווים הפרסום על קיום מטה משותף בלבנון לתיאום ביניהם במהלך "שומר חומות"; העלמת העין של חיזבאללה מהירי של הפלגים הפלסטינים לישראל מדרום לבנון; ואפילו השתתפותם של מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה וסגנו של נסראללה בטקס השבעתו של נשיא אירן החדש.

סיקור N12:

לכן, אי אפשר שלא לתהות גם באשר למידת מעורבותה של אירן בחימום הגבול הלבנוני באמצעות הפלגים הפלסטינים בחודשים האחרונים. זאת מתוך רצון אירני להטריד את ישראל על ידי פתיחת חזית נוספת נגדה במסגרת עליית המדרגה במתיחות ביניהן (בסוריה, במרחב הסייבר ובזירה הימית), אך מבלי לערב בשלב את חיזבאללה שיכולותיו הצבאיות נשמרות לזמנים קשים יותר.

מנגד, המציאות הקשה כיום בלבנון הקורסת והתרחבות הביקורת בתוך לבנון על חיזבאללה משפיעים כמובן גם על האסטרטגיה של הארגון מול ישראל, שבמוקדה עומד כאמור הרצון להימנע מהידרדרות לעימות נרחב עם ישראל בשל ההשלכות ההרסניות הצפויות כתוצאה מכך לארגון וללבנון כולה. עם זאת, חשוב מאוד לארגון לשמר את מאזן ההרתעה עם ישראל ולשרת את האינטרסים של שותפיו לציר ובראשם אירן, ודרך הפעולה המועדפת עליו הינה סבבי עימות קצרים ומוגבלים, בתקווה שהמסר יובן על ידי ישראל והיא תמשיך לפעול על פי הכללים המקובלים עליו.

צה"ל, חיילים, לוחמים, לוחם, גבול לבנון (צילום: באסל עווידאת, פלאש/90 )
עדיף לא להיגרר למלכודות של חיזבאללה ואירן, גבול לבנון | צילום: באסל עווידאת, פלאש/90

השאלה היא אם ישראל צריכה לשחק לידיו של הארגון ופטרוניתו אירן ולאפשר את הפיכתו של הגבול הלבנוני לזירת עימות פעילה, גם אם באופן מוגבל. נראה כי ההתפתחויות האחרונות דווקא מייצרות לישראל הזדמנות לשינוי כללי המשחק שמנסים חזבאללה ואירן להכתיב לה.

>>> הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)