היום (ראשון) הובא למנוחות מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף משנה שרון אסמן, לאחר שהתמוטט ומת במהלך אימון בחדר כושר צבאי. המערכת ביקשה ממני מעין טור פרידה, אז תרשו לי להביע כמה דברים: לא מדובר בטור פרידה, זה טור שכולו הירהורים כואבים על איש מצוין שהלך בטרם עת.
סיקור N12:
- משפחתו של אל"מ שרון אסמן ז"ל הסכימה לתרום את איבריו
- המכשיר שיכל להציל את שרון - וההאשמה בצה"ל
- חבריו לנשק של שרון אסמן שמת באימון מספרים על דמותו
- הרמטכ"ל ספד לשרון אסמן: "הצטיין בכל תפקידיו"
- המומחים מסבירים: מה גורם לצעירים ללקות בדום לב
לא הייתי חבר של אל"ם שרון אסמן, מבחינתי חבל שלא. לא נפגשתי עם שרון אסמן אף פעם שלא על פי הסדר הצבאי המחייב. לא שאני לא רציתי, פשוט שרון אסמן אף פעם לא התנהל תוך עיגול פינות. כל מפגש איתו היה תמיד מתואם ומסודר באמצעות דובר צה"ל.
אף על פי כן, האיש הזה, שרון אסמן, נכנס לליבי ממש. אני זוכר את התקופה שבה הוא מונה להיות דובר פיקוד המרכז. בפגישתי איתו סנטתי בו - "לך להיות מפקד ולוחם, מה אתה עושה בדוברות". הוא, בחיוך מבויש, אמר לי - חכה חכה, אני אחזור למסלול הפיקודי. זה תפקיד חשוב, כאן בדוברות, אבל הנתיב שלי הוא נתיב של פיקוד.
שמחתי מאוד כשהוא יצא לפו"ם (המכללת הבין זרועית לפיקוד ומטה) בדרך להיות מג"ד. בהמשך ראיתי אותו מתנהל בכמה תרגילים והתנהגותו הייתה אותו דבר - תכליתי, קר רוח, מדויק בפקודות ובהגדרות ובעיקר מאה אחוז מפקד שדה שהייתי מאחל להרבה מאוד חיילים.
זה לא טור פרידה, לפחות לא מבחינתי. הרבה דברים שראיתי ולמדתי מאסמן לאורך השנים יישארו איתי. נכון, השנים מקהות הכול, אבל בעיניי שרון אסמן אכן "קצין וג'נטלמן", כמו שאמר הרמטכ"ל אביב כוכבי, במלוא מובן המילה. כך אני אזכור אותו.