תהיה זו טעות להתמקד רק בסוגיית חברת הגלידה המחרימה, מדובר בחברה אמריקנית שמוכנה לאבד לקוחות בשל לחץ ה-BDS. משרד החוץ חייב להיערך לבלום את התופעה. שר החוץ יאיר לפיד, שלא אהב את הביקורת כלפיו לאחר נאום הגזענות והאנטישמיות, קיבל שיעור מקוצר. בעולם יש אינספור סכסוכים טריטוריאליים אבל רק זה של ישראל או ליתר דיוק המדינה היהודית זוכה לחרמות שכאלה. חרם בן אנד ג'ריס הוא רק סימפטום של תופעה, מדובר באזעקת אמת.
בשנים האחרונות העולם צפה בהשתאות ודאגה בהשתלטות הרוסית על האי קרים, על חבל אבחזיה, על הקרבות בחבל דונצייק. מי שמעורה קצת בחדשות מהעולם נפגש בוודאי בעימותים שמתפתחים לעיתים בים סין הדרומי, נתקל בוודאי בשאלת סיפוח מדבר סהרה, המאבק לעצמאות של קטלוניה בספרד, בסכסוך בחבל קשמיר ועוד. האם לאור הסיכסוכים הללו מצאנו קריאה לחרם על אותו חבל ארץ?
גם אם תבקשו לזקק עוד יותר את קווי הדימיון, הרי חלק ניכר מתושבי האי קרים לא ביקשו שליטה רוסית, הם עד היום בעלי אזרחות אוקראינית ברפובליקה של קרים. מפלגת אחדות רוסיה זכתה שם לא מזמן בלמעלה מ-70% בבחירות המקומיות. הקטלונים, שסבלו מדיכוי קשה בשלטון הפאשיסטי של פרנקו, נאבקים למען עצמאותם. יש להם שפה, תרבות מורשת, פרלמנט מקומי, האזרחים הצביעו לא פעם על רצונם לעצמאות. הממשלה הספרדית בתגובה הביאה לכך שקרלוס פוג'דמון נשיא קטלוניה יברח לגרמניה. לא שמענו את חברת בן אנד ג'ריס מכריזה כי לא תשווק גלידה לאותם חבלי ארץ כבושים, או שלא תשווק גלידה לכובשים.
לא יהיה זה נכון לנתק את מה שקרה בארצות הברית מול ה-BDS. מבחינת הארגון שקורא להחרמת ישראל הרי שמדובר בניצחון: הלחץ שלו ברשתות החברתיות, הלחץ שהפעיל בהפגנות, היכולת שלו לגייס גם חברי קונגרס ומשפיענים ברשת הביא לתוצאות, חרם על ישראל. מבחינתם הם קיבלו רוח גבית לדרך המאבק שלהם בישראל ובמפעל ההתיישבות, ישראל קיבלה משב רוח קר שעלול להביא לשפעת אם לא נתעורר, ההצלחה שלהם היא אזעקת אמת לנו הישראלים.
ה-BDS כשלעצמו הוא ארגון אנטי ישראלי, איני מחדש דבר, אלא שבישראל גם צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שבתקופת ממשל טראמפ כנראה שהיה מופעל "נבוט" על חברה שהיתה מצטרפת לחרם. האמירה המאוחרת של הממשל הנוכחי אל מול החרם מעוררת דאגה שכן מדובר באמירה בלבד, ללא סנקציה מנגד. אם נחליט לקבל את עמדת הממשל לא להתערב, הרי שיש לבחון את התגייסות הקהילה היהודית, את ההשפעה של אנשי עסקים יהודים. גם השתיקה שלהם מלמדת שאנחנו עושים משהו לא נכון.
אולי זו גם העת להכות על חטא, ייתכן שבכתף הקרה של ההתיישבות להצעות של ממשל טראמפ היא העניקה לגיטימציה נוספת שלא "לסמפט" אותה. על כן, על ההתיישבות יחד עם משרד החוץ שתחתיו נכנס גם המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד התפוצות להפנים את גודל האירוע, את המהות שלו ואת מה שהוא עלול לחולל, לגבש תוכנית ולצאת לקרב הסברה שאם לא יתקיים עלול להגיע גם לערים ולכפרים של 1948. אז כבר יהיה מאוחר מידי.
גם שר החוץ יאיר לפיד צריך להסיק את המסקנות. הבנתי היטב את רצונו להסביר את מהות האנטישמיות. הוא צדק בחלק מדבריו, בעיקר באלה שנוגעים לתוצאה. להרג, לסבל, לרדיפה, קווי דימיון לגזענות. אלא שעם החרמות של בן אנד ג'ריס הוא קיבל שיעור קצר על ההבדל. בעולם סכסוכים רבים, על שטח, על משאבי טבע, על כבוד וסררה, רק הסכסוך הנוגע למדינה היהודית זוכה לחרם.
העיתונאי הגרמני וילהלם מאר שאימץ את המושג אנטישמיות מהוגה דעות אנגלי והפך אותו למטבע לשון הסביר כי אנטישמיות זה כשמדובר בשנאה לא דתית, גזענות חילונית אם תרצו. מאז, האנטישמיות היא המילה המתארת בעולם כולו רצף של שנאה שאין לה הסבר רציונלי, כל פעם יימצא התירוץ החדש. לשנאה הזו נחשפנו כעת, הרי סכסוכים לא חסר, התעמרות בקבוצות אתניות ובעמים שונים בעולם יש אין ספור בצורה אגרסיבית, בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא הגענו ברוך השם לקצה הציפורן של זוועות שכאלה מהעולם. מדוע אם כן בחרו דווקא להחרים בישראל? במדינה היהודית? להם הפתרונות.
>>> הכותב הוא ראש המועצה המקומית אפרת