ימים ספורים לפני שסיים את תפקידו כמנכ"ל מועצת יש"ע, הגיע נפתלי בנט לביקור במועצה המקומית אפרת. בסיור שערכנו לו במקום, ציינו בפניו את יחסי השכנות הטובים עם הכפרים בסביבה, את שיתופי הפעולה, את העובדה שאיננו מוקפים בגדר. בנט מצידו התלהב מאוד ממה שראה בשטח, מהדרך בה בחרנו להוביל. הוא ביקש לקדם ביקורים במקום, לפתח את התיירות ולהציג את היישוב אפרת כמודל חיובי בהתיישבות, גם בהיבט הדיפלומטי. עתה, משנכנס לתפקידו כראש ממשלה, יתקל נפתלי בנט בלחצים אין סוף מבית ומחוץ לקדם את השלום עם הפלסטינים.

הלחץ התחיל כבר. נשיא ארצות הברית ביידן כתב בסוף ההודעה הרשמית בה ברך את בנט על השבעתו לתפקיד: "הממשל שלי מחויב במלואו לעבוד עם ממשלת ישראל החדשה לקידום הביטחון, היציבות והשלום למען ישראלים, פלסטינים ואנשים בכל האזור". גם שר החוץ הצרפתי הביע תקווה לקדם את השלום על בסיס שתי מדינות לשני עמים, עם כינון הממשלה החדשה. כלומר, אם מישהו חשב שמדיניות נתניהו לעמעם את הנושא הפלסטיני תוכל להימשך לנצח, הגיע הנשיא ביידן ומעורר אותו שוב מחדש. אי אפשר לטאטא את האתגר מתחת לשטיח.

שיחה בין ביידן לבנט (צילום: AP)
הלחץ כבר התחיל, רה"מ בנט והנשיא ביידן | צילום: AP

מבית ביקש כבר לאחרונה ח"כ מוסי רז ממרצ, חבר קואליציה, כי "ראש הממשלה נפתלי בנט יבהיר את עמדתו לעניין השטחים הכבושים". נכון שבנט ולפיד הצהירו כי בנושאים שיש בהם מחלוקת אידיאולוגית עמוקה הם יימנעו מלעסוק, אבל המציאות בשטח, הלחץ המדיני והקריאות מבית יחייבו אותם לעסוק בנושא הפלסטיני. על כן, ייאלץ ראש הממשלה בנט להתמודד עם השאלה כיצד עליו להציג את מפעל ההתיישבות, שהיה שנים ממנהיגיו ומפתחיו, בעיני העולם ופנימה כלפי הציבור הישראלי.

מצד אחד גורס יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כי על בנט עובר תהליך שעלול להביא עד כדי התנתקות נוסח אריק שרון. מהצד השני היו לאחרונה גם כאלה שלא יצאו לרקוד בכיכר רבין או הבימה. בנט, בעיניהם, הוא איש ימין קיצוני ומסוכן.

כמי שעמד בחץ ההסברה של ההתיישבות אני מאמין שאפשר, צריך וכדאי לדבר עם ועל הפלסטינים. זו המציאות היומיומית שלנו כאן והיא לא תשתנה.הפלסטינים כאן כדי להישאר, גם אנחנו. על כן, המשימה העיקרית שתעמוד לפתחו של בנט בנושא הישראלי-פלסטיני הוא למנוע שיח בו יואשמו כמו בעבר המתיישבים כמכשול לשלום.

השבעת הממשלה ה 36 (צילום: נועם מושקוביץ, כנסת ישראל)
חושב בנט יוביל להתנתקות נוספות, סמוטריץ' | צילום: נועם מושקוביץ, כנסת ישראל

בנט ולפיד עמדו בפני דילמה מול רע"ם. גם שר האוצר ליברמן הוביל בעבר קמפיין - "בלי נאמנות אין אזרחות". דומה ששלושתם הפנימו שערביי ישראל הם כאן כדי להישאר, ועלינו למצוא את הדרך כיצד להסתדר. בהחלטתם החליטו להפוך את ערביי ישראל לשותפים לגיטימיים, הנרטיב שונה, החשש הוסר.

אתגר דומה של שינוי תפיסה הדורש אומץ ניצב גם מול הסוגיה הפלסטינית והמתיישבים. דווקא מתוך ההיכרות שלו עם המציאות בשטח הוא יוכל להביא את הקול האחר, זה שמכיר מקרוב את אזורי התעשייה המשותפים, זה שפגש בעשרות אלפי הפלסטינים שמבקשים את הזכות לעבוד אצל הישראלים ולקבל שם זכויות כראוי. הוא מכיר את הכבישים, את צירי התנועה, את החופש הפלסטיני שמתקיים בשטחי A ו-B.

התנחלות ביהודה ושומרון, ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
להוכיח לעולם שההתיישבות ביו"ש אינה מכשול לשלום, היישוב איתמר | צילום: רויטרס, חדשות

מראש הממשלה נפתלי בנט צריך לצאת המסר שהמכשול הגדול ביותר לשלום אינם המתיישבים. נכון יעשה ראש הממשלה בנט אם יאמץ את קביעתו של וינסטון צ'רצ'יל: "המסכים עם כולם, אף אחד לא מסכים איתו". אם יצלח במשימה הזאת, אם יצליח לעקר את הנרטיב הזה מול הממשל וגם פנימה לישראלים, הרי שמבחינת אלה המנסים לאתגר אותו מימין ומבחינת הבייס שבחר בו נדמה שיזכה לא רק לאנחת רווחה, אלא גם לחיזוק התמיכה בו ולגיטימציה רחבה יותר למהלכים הפוליטיים שנקט עד כה.