בשבוע הבא יסיים את תפקידו ראש המוסד המכהן יוסי כהן, וייכנס לתפקידו ראש המוסד החדש דוד (דדי) ברנע, שמינויו הוכרז אתמול (שני) על ידי ראש הממשלה נתניהו. בתקופה שבה מתחדשות שיחות הגרעין והמתיחות מול אירן גוברת, בפני המוסד והעומד בראשו עומדים אתגרים משמעותיים ומשימות דחופות כבר מהיום הראשון לתפקיד.

ראש המוסד הבא, דוד ברנע, שימש כסגנו של יוסי כהן והיה מעורב בהרבה מהמבצעים שנחשפו ושלא נחשפו. במסגרת תפקידיו למד להכיר את כל הטריטוריות המקצועיות השונות, והוביל חלק מהמבצעים מהחמ"ל והחפ"ק של המוסד. הוא היה שותף בשנים האחרונות לשינוי הארגוני שביצע יוסי כהן בתוך המוסד, תהליך שצפוי להימשך גם במהלך כהונתו של ברנע בראש הארגון.

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
ברנע ימשיך את התהליכים שהחל יוסי כהן | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

ברנע צפוי להמשיך את התהליכים שהוביל קודמו בארגון בשנים האחרונות, בהתאם למה שמנחה ראש הממשלה:

הגרעין האירני

הנושא הראשון והמרכזי ביותר שיעמוד לפתחו של ראש המוסד הבא יהיה סיכול הגרעין האירני. במוסד מתעסקים רבות בטכנולוגיות חדשות המאפשרות לאירנים לפתח טילים ואמצעי לחימה מתקדמים.

במקביל לסיכול הטכנולוגיות, במוסד מתעסקים גם בחשיפה וסיכול הברחות הנשק באזור. אחרי שהאירנים מפתחים טכנולוגיות חדשות, הם מנסים להעביר אותם לבני הברית שלהם ברחבי המזרח התיכון. זה כולל טילי נ"ט, מערכות הגנה אווירית, רקטות, רקטות מדויקות, אמצעי לוחמה אלקטרונית, מערכות לשימוש GPS ועוד. האירנים פועלים כל הזמן להעביר אמצעים ונשק לידי הארגונים המופעלים על ידיהם, והמוסד משתתף בניסיונות לסכל את ההברחות המתבצעות בשלל צורות.

פגישת המעצמות עם אירן בשיחות הגרעין בווינה (צילום: רויטרס, רויטרס_)
שיחות הגרעין מתחדשות בווינה | צילום: רויטרס, רויטרס_

סיכול טרור בגבולות ובעולם

המוסד מעורב ומסייע גם בכל מה שקשור לסיכול טרור. בפני ראש המוסד הנכנס צפוי לעמוד האתגר למנוע ולסכל את הניסיונות של גורמי טרור שונים לפגוע במדינת ישראל, הן בגבולות שלה והן ברחבי העולם נגד מטרות ישראליות ויהודיות.

המוסד עוסק בשנים האחרונות בכל תחום הסיכול הפיננסי, שהוא מרכיב מרכזי בסיכול ומניעת פעולות טרור. גורמים רבים מבצעים, בכל העולם, העברות כספים כדי להוציא לפועל פעולות טרור, או כדי לתמוך בארגונים שצריכים כסף כדי לבצע פעולות כאלו - חמאס, ג'יהאד איסלאמי, חיזבאללה ועוד. במוסד עובדים רבות לסכל את העברות הכספים הללו באמצעות עבודה מול בנקים, מול רשתות של מטבעות וירטואליים ובכל תחום הסייבר שתופס נפח הולך וגובר.

התכוננו למלחמה (צילום: MAHMOUD ZAYYAT/AFP, GettyImages)
המטרה: סיכול העברות כספים ברחבי העולם, פעילי חיזבאללה | צילום: MAHMOUD ZAYYAT/AFP, GettyImages

אתגר נוסף שעומד בפני ברנע בתפקידו החדש הוא המאמץ המתמשך לסכל ריגול נגד ישראל ואת מי שמרגל נגד מדינת ישראל, בכל המדינות ובכל העולם.

שיתופי פעולה ודיפלומטיה חשאית

נושא נוסף שעומד לפתחו של ראש המוסד הבא הוא המשך שיתופי הפעולה שהמוסד מקיים עם מקביליו בעולם, במדינות המערב או במדינות אחרות. היכולת לקיים שיתופי פעולה מסוג זה מהווה מכפיל כוח משמעותי, ועבודה משותפת בסוף מביאה תוצאות. על פי פרסומים זרים, תקיפות סייבר שמבוצעות במקומות שונים ברחבי העולם מתבצעות תוך שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני.

ראש המוסד מתפקד רבות גם כגוף המחבר והמקשר בין ישראל לבין מדינות שאין לה איתן קשרים או יחסים רשמיים. יוסי כהן, במסגרת תפקידו כראש המוסד, היה מעורב בהרבה מאוד מהמגעים שהתבצעו בין ישראל למדינות המפרץ, שהבשילו בסופו של דבר ל"הסכמי אברהם" וחשיפה רשמית של היחסים. הרבה מההצלחות בתחום הזה התקיימו בזכות היכולות של ראש המוסד והחיבור שלו לאישים המעורבים. הקשר החשאי שמתקיים עם מדינות שאין לישראל איתן יחסים דיפלומטיים רשמיים, מתבצע בהובלה ובגישור של ראש המוסד. רבים מהקשרים הללו יצאו אל האור בסופו של דבר.

הסכמי אברהם (צילום: רויטרס)
בהובלה וגישור של ראש המוסד, הסכמי אברהם נחתמים | צילום: רויטרס

בכל עת, המוסד עוסק באיסוף קלאסי, כחלק מהמאמץ המודיעיני. גיוס סוכנים ואיסוף מידע, הן באמצעות טכנולוגיות סייבר מתקדמות והן באמצעים אחרים בכל העולם. האיסוף הקלאסי והיכולות בסופו של תהליך לאתר כוונות של יריבים, מאפשר למוסד להמליץ לדרג המדיני ומקבלי ההחלטות כיצד לפעול. ברנע והמוסד ינסו להיכנס לראש של אסד, לראש של נסראללה ועוד מנהיגים, בניסיון לנתח ולנסות לחזות את התנהגותם ופעילותם.