מדינת ישראל חווה בימים קשים אלה צירוף חסר תקדים של אירוע ביטחוני כואב, משבר פוליטי ומשילותי מתמשך והתנגשויות אלימות נרחבות בתוך הערים המעורבות אשר גולשות לכל עבר. הופתענו מהיקף ועוצמת האירועים, הזדעזנו מהקורבנות שאלה גובים, וכעת אנו תוהים לאן כל זה יוביל. אין ספק שלוח השנה סיפק עירוב נפיץ של תאריכים עטורי משמעות ורגשות עזים לשני הצדדים - הרמדאן, יום ירושלים, ההכרעה המתקרבת על הנכסים שבמחלוקת בשיח' ג'ראח ועוד.

הוואקום המנהיגותי שנוצר אצלנו בין שלהי ממשלת המעבר לבין תהליך מורכב של הרכבת ממשלה אחרת, סיפק הזדמנות פז לחמאס אשר שש להצטייר כשחקן מוביל שמכתיב כללים חדשים באזור. יש לקוות שהסבב הביטחוני המתגלגל מול עזה יסתיים בקרוב אחרי שצה"ל יפגע קשות בחמאס - גם בתשתיות, גם בפעילי הטרור, גם בשולחיהם, שקיוו כי מטח על תל אביב יביא אותנו לבקש פסק זמן.

ראשי חמאס, סינוואר והנייה. ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
מכתיבים את הכללים, ראשי חמאס | צילום: רויטרס, חדשות

בשלב מסוים יגיע היום למחרת, ושוב נתעורר לאותה מציאות מתעתעת של שקט מדומה, של קיפאון וקיבעון, של חוסר תוחלת. אסור בשום פנים ואופן להשלים על מצב שכזה ולחזור אל אותו טייס אוטומטי המוביל את כולנו לשום מקום. מקבלי ההחלטות ונבחרי הציבור, מכל צדי הקשת הפוליטית, מחויבים לחשיבה מחודשת על סוגיות העומק בכל הגזרות. החל מהתמודדות חסרת אשליות עם הסוגיה הפלסטינית מדרום וממזרח, ועד למקומם של ערביי ישראל בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה הישראלית.

לצד הסכנות שהאירועים האחרונים הציפו ביתר שאת, כמו הקשירה בין ירושלים לעזה, וביניהן מיעוט מותסס בקרב ערביי ישראל, התגלו גם ניצנים של מציאות אחרת, מבטיחה יותר. כך לדוגמה, דברי מנסור עבאס ומנהיגים ערבים אחרים הקוראים (בערבית) להרגעת הרוחות. כך גם החתירה של מרבית האזרחים הערבים, בימים שפויים יותר, להשתלבות במשק ובחברה. עלינו לחזק ככל הניתן מגמות חיוביות אלו, תוך שצה"ל מנחית על ארגוני הטרור ברצועת עזה מנה גדושה של הרס מפתיע. במקביל, המשטרה תפעיל כוח מסיבי כדי להחזיר את השקט לערי ישראל.

שוטרים בלוד (צילום: חדשות 12)
להכניס כוח מאסיבי לערים, שוטרים בלוד | צילום: חדשות 12

מצופה מראשי הציבור בישראל ומנבחרנו בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות להשמיע קול ברור וצלול בגנות האלימות הפנימית, יהיה מקורה אשר יהיה, ולפעול בנחישות למיגורה. הציפייה הציבורית הכול כך בסיסית היא כי לצד תמיכה בלתי מסויגת בגביית מחיר כואב מארגוני הטרור, יידעו הטוענים למנהיגות והציבור כולו גם לשאול באומץ את השאלות הקשות והנוקבות: מה האסטרטגיה, מה המדיניות, מה החזון. הרי שהיעדרם מזין את מעגל האיבה לא פחות משנאת אויבנו.

>>> הכותב הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל אביב