חילופי שלטון הם אירוע רגיל בלוח השנה של מדינות דמוקרטיות, אבל אתמול (ראשון) בכנסת חזינו באירוע שהוא יותר מהעברת שלטון סטנדרטית. לאחר שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי, השבעתה של ממשלה חדשה היא יום חגיגי המסמל תקווה ומייצר הזדמנות להיחלצות מהקיפאון, מהדיכאון ומהדשדוש. המקצוענים הפוליטיים יודעים לפרוס את מכלול הגורמים המבטיחים לממשלה הזאת אורח חיים קצר: בסיס פרלמנטרי צר במיוחד, ממשלה הטרוגנית ואופוזיציה המובלת על ידי הפוליטיקאי המנוסה במדינה אינם מתכון לאריכות ימים עבור הממשלה.
כתבות נוספות על הממשלה החדשה ב-N12:
לצד זאת, דווקא משום שעל רקע הנסיבות הציפיות אינן גבוהות, הממשלה הנכנסת עשויה להפתיע לטובה. על מנת להחזיר את ענייני המדינה לתפקוד, הממשלה תצטרך לנקוט בשלושה מהלכים:
- ראשית, העברת תקציב לשנים 2021-22 בהקדם. עצם העברת תקציב שישים את המשק הישראלי על נתיב של צמיחה מחודשת לאחר יותר משלוש שנים מאז שהועבר התקציב הקודם (בראשית שנת 2018), תשדר יציבות פוליטית וענייניות. המשימה המרכזית שהממשלה לקחה על עצמה היא טיפול באתגרים החברתיים-כלכליים ולכן העברת התקציב תשדר שהממשלה גם מסוגלת לתפקד ולתת מענה לצורכי המדינה.
- שנית, ביצוע עשרות רבות של מינויים בכירים ואיכותיים בכל רחבי שירות המדינה. בציבור הרחב אין מספיק מודעות לעומק המשבר שבו מצוי שירות המדינה בשל הקיפאון בתהליכי ניהול המדינה ובמינויים. בהנחה ששרי הממשלה, בהובלת ראש הממשלה, יקבעו סטנדרטים של ביצוע מינויים איכותיים של אנשי מקצוע העומדים בדרישות הסף המחמירות ביותר, הציבור יפנים את ההשלכות של שינוי האווירה. הפסימיות הקיימת בציבור לגבי עתיד המשטר הדמוקרטי עשויה להתמתן ולשנות מגמה אם תיווצר התחושה שמיטב האנשים ממונים לתפקידים המשפיעים ביותר בשירות המדינה.
- שלישית, הרגעת רוחות השנאה וההסתה ונרמול מחודש של השיח הפוליטי. החברה הישראלית התרגלה בשנים האחרונות לשיח ציבורי-פוליטי מקוטב ואלים. כדי לשרוד פוליטית, המפלגות החדשות המרכיבות את הממשלה יהיו חייבות לאמץ שיח מתון ושונה לחלוטין. המשך ההסלמה תביא להתפוררות הקואליציה ולכן ככל הנראה יאומץ סגנון מחבר שמטרתו: איתור פשרות ומכנים משותפים. הציבור הישראלי צמא לאחדות ולהפסקת השיסוי ההדדי וזה עשוי לתרום ללגיטימיות ולפופולריות של הממשלה החדשה.
שלושת המהלכים הללו עשויים לאפשר יציבות ולהקנות לגיטימיות לממשלה הנכנסת בטווח הקצר והבינוני. אבל לא חייבים להסתפק רק בחזרה של הנורמליות לזירה הפוליטית. לממשלת בנט-לפיד יש פוטנציאל גם להיות ממשלה שתביא להישגים היסטוריים. בתחום הכלכלי, לא ניתן להסתפק רק בהעברת תקציב מדינה. המשק העולמי עובר שינויים מרחיקי לכת על רקע מאבקי הסחר בין ארצות הברית לסין ועם ההתמקדות של מרבית הכלכלות במהלכים מתואמים להתמודדות עם משבר האקלים. בעוד שממשלות נתניהו שמרו על יציבות מאקרו כלכלית, המשק כבר שנים רבות משווע לרפורמות מבניות ומיקרו-כלכליות משמעותיות שיגבירו את הפריון ויטפלו בפערי התשתית ובאתגרי הון האנושי ושוק העבודה. לממשלה הנכנסת ישנה הזדמנות מצוינת לייצר הסכמות מחודשות שישימו את המשק על מסלול של צמיחה שתיצור הזדמנויות כלכליות לכל הישראלים: מהמרכז ומהפריפריה.
גם בתחום החוקתי והמשטרי ישנן הזדמנויות היסטוריות. קווי היסוד של הממשלה קובעים כי יוקמו ועדות או ייקבעו הסדרים לבחינת חקיקת חוק יסוד: חקיקה, וכן לבחינת ביצוע שינויים בשיטת הבחירות. המשבר הפוליטי של השנתיים האחרונות לימד אותנו עד כמה ההסדרים החוקתיים שאמורים להגן ולייצב את המבנה הדמוקרטי שלנו הם שבריריים. שר המשפטים סער יכול להוביל תהליך היסטורי של הגעה להסכמות על מנת להבטיח שבעתיד רוב פשוט של 61 ח"כים לא יוכל לרסק את המשטר ואת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים. הגיע הזמן שנגיע להסכמות ושנפסיק להתווכח על עצם כללי המשחק החוקתי. מעבר לכך, המשבר האחרון לימד אותנו עד כמה שיטת הבחירות שלנו רוויה בחולשות ובכשלים. גם בתחום זה, תפקידה של הממשלה החדשה להוביל הפקת לקחים כך ששיטת הבחירות תשונה וכושר ההכרעה של המערכת הפוליטית ישוקם.
לממשלה הנכנסת יש פוטנציאל להחזיר את הנורמליות להתנהלות הציבורית-פוליטית במדינה. בהנחה שמנהיגי המפלגות בממשלת בנט-לפיד יבינו את גודל השעה, היא יכולה לטפל בכמה מבעיות היסוד המסכנות את עתיד המדינה. נאחל הצלחה למנהיגי הממשלה ולחבריה ונקווה שהם יצליחו למצות את ההזדמנויות לשינוי כדי לחזק ולהבטיח את האופטימיות של כולנו ביחס לעתיד המדינה.
>>> הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה