האם שנת הלימודים תוארך? האם בתי הספר של החופש הגדול יפעלו כמתוכנן? שאלות רבות מעיבות על התוכנית שהייתה אמורה להיות - על פי התכנון המקורי שלה - תוכנית לאומית, מתוקצבת ומקיפה.
בשנת 2014 פניתי לשר האוצר, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, להפעיל את בתי הספר של החופש הגדול. הרעיון היה פשוט בתכלית:
- קיים פער גדול בין ימי העבודה של ההורים לבין מספר ימי הלימוד הקבועים. פער זה מייצר לחצים בלתי אפשריים על הורים צעירים הנדרשים למצוא דרך להעסיק את ילדיהם במשך כחודשיים ימים. הדרך המקובלת, עד אז, כללה קייטנות ומסגרות לא פורמליות. אלה, מטבען, יצרו פער בלתי נסבל בין אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם לבין אלה המתמודדים עם קשיי פרנסה. לצד קייטנות ייחודיות הכוללות אטרקציות והתמקדות בתחומי עניין מגוונים, הלכו ילדים רבים לקייטנות שהעיקר בהן היה שירותי שמרטפות נרחבים. חשתי שהגיע העת להעניק לכל ילד וילדה מסגרת ראויה, מקיפה ואיכותית. סברתי שאם נצליח להאריך את שנת הלימודים בשלושה שבועות, ולאחריה – תיפתחנה קייטנות עירוניות או פרטיות למשך שלושה שבועות נוספים, נוכל לסייע להורים ולילדיהם להתמודד עם אתגר החופשה.
- חשבתי שזו דרך ראויה להציע, ללא כפייה, לצוות החינוכי של בית הספר דרך הוגנת להגדיל את היקף ההשתכרות. מורה שישתתף בתוכנית יזכה למעין 'משכורת 13'. שנים רבות פעלתי כמורה וכמנהל במערכת בחינוך העל-יסודי. שם, ניתנה למורים האפשרות להרחיב את יכולת ההשתכרות באמצעות בדיקת בחינות בגרות. חשבתי שזו הזדמנות ראויה להעניק אפשרות דומה למורי החינוך היסודי.
- רצינו לאפשר למורי החינוך היסודי להכיר את התלמידים שלהם במרחבים אחרים, שהן לא כיתה-שולחן-שיעור-בחינה. אני זוכר ביקור שלי בבית ספר של החופש הגדול בפרדס חנה. מורה אמר לי שכשישוב בשנת הלימודים הבאה לכיתה, הוא יתייחס לתלמידים בדרך שונה. הוא למד להכיר כישורים ואיכויות שלא באו לידי ביטוי במהלך הרגיל של שנת הלימודים.
- סברנו שנכון יהיה להקדיש חודש בשנה ללמידה לא פורמלית, בה ניתן יהיה לעסוק בערכים, ביחסים בין אישיים, באהבת הארץ, באהבת האדם. לרגע, לא ראיתי במסגרת הזו 'רק' קייטנה. לכן, עמדנו על כך שהמפעל יקרא: "בתי הספר של החופש הגדול". עלינו להרחיב את המגמה בה בית הספר אינו רק מרחב למידה אלא מרחב של חיים, מרחב של זהות ושורשים, מרחב של ערכים. שנת הלימודים, מטבעה, עמוסה, מייצרת שורה ארוכה של משימות לימודיות חשובות כשלעצמן. בתי הספר של החופש הגדול היוו קרקע מוצקה לעיסוק שחינוך איכותי, נינוח, שורשי ועמוק.
- אי אפשר ואסור להתעלם מהסכנות. השהות בבית, השיטוט ברחובות, הסכנה בחשיפה טכנולוגית רחבה מידי, נראתה לנו כייעד שאסור להשלים עימו. בנים ובנות למשפחות שאין ביכולתם לגבש – בעלות לא קטנה – מעטפת חינוכית ראויה, יסתובבו במרחבי הרשת או ברחובות העיר. ייחשפו לסכנות בגוף ובנפש, יזיקו לעצמם. אל לנו לעמוד מנגד.
- לצד חשיבותה של התוכנית, אסור להמעיט מאחריותם של ההורים. אני סבור שהגיעה העת לבחון את מספר ימי החופשה של ההורים בישראל. האחריות לא יכולה להיות מוטלת רק על מערכת החינוך. אסור להורים להסתפק בדרישה של תוספת ימי לימוד. עליהם לדרוש גם הרחבה של ימי החופשה. הורות מחייבת זיקה עמוקה יותר בין הורים לילדיהם. משפחות צריכות להתייחס לחופש הגדול לא רק כעול, כעונש או כאסון - אלא גם כמתנה, כהזדמנות להעמיק את היחסים המשפחתיים, את הטיול המשותף, את ההליכה בשבילי הארץ, את הביקור במוסדות תרבות ובעיקר – זמן איכות אמיתי. הפכנו לרובוטים של מקומות העבודה. לפעמים אנו מחויבים למקום העבודה יותר ממה שאנו מקדישים לילדים שלנו. לכן, אל לנו להטיל את כל סיפור ימי החופשה על מערכת החינוך.
- בתי הספר של החופש הגדול היו שלב ראשון בתוכנית ארוכת טווח, שלצערי לא יצאה לפועל. אני סבור שעלינו לבנות תכנית חינוכית מקיפה לכל ילד וילדה מכיתה א' ועד כיתה י'. יש למפות את כלל ילדי ישראל ולבחון שלכל אחד יש מסגרת לא פורמלית שמלווה אותו: תנועות וארגוני נוער, מתנ"סים, חוגים, ועוד. אסור שיהיה ילד/ה אחד/ת שאין להם מסגרת תומכת המלווה אותם בשעות בהן מערכת החינוך לא פועלת.
מערכת חינוך הוליסטית, מקיפה, תומכת, מצמצמת פערים, מעמיקה בחינוך לזהות וערכים, מהווה את הבסיס להבטחת עתיד מיטבי לילדינו. לא עוד כיתה-מורה-תלמיד; פתיחת וסיום שנת לימודים; שעות לימוד מוגדרות ומובחנות. מערכת החינוך צריכה להיות מקיפה וכוללת התייחסות, "מחנכים מסביב לשעון", היא מחייבת ברית של שותפות בין הורים למחנכים, היא מחייבת התמודדות עם אתגרי המאה ה-21. אסור לנו להזניח את הילדים ולהסתפק במערכות של 'פעם'. רכבת בתי הספר של החופש הגדול יצאה מהתחנה. בשנים האחרונות היא איבדה את דרכה. עתה, נקרא שר/ת החינוך הבא/ה להשיב אותה למסלול ולסייע לה להגיע ליעדה.
>>> הכותב הוא שר החינוך לשעבר, נשיא תנועת "פנימה"