ביוני 1977, מיד לאחר "המהפך" ההיסטורי וחילופי השלטון, נכנסה מפלגת 'אגודת ישראל' לקואליציה. מאז ועד היום, מפלגות חרדיות היו חלק בלתי נפרד ממנה, למעט ארבע תקופות קצרות של 7 שנים וחצי בלבד במצטבר. בשש השנים שחלפו משנת 2015 ועד רגע השבעת הממשלה החדשה, היו המפלגות החרדיות נדבך מרכזי בקואליציה. באותן שנים הן סייעו לבוחריהן באמצעות כספים קואליציוניים ותמיכות נוספות שהתאפשרו בשל שליטתן, בין השאר, במשרדי הפנים והשיכון, כמו גם בוועדת הכספים. המשמעות של העוצמה הפוליטית הזו בשטח ניכרה גם בבלימה במגמת העלייה של שילוב גברים חרדים בתעסוקה, עם שיעור הגברים החרדים העובדים שעומד על כ-50% כבר למעלה מחמש שנים.

כעת, משצפויה לקום ממשלה ללא מפלגות חרדיות לראשונה משנת 2013, חשוב להבין את המשמעויות וההשפעות של ממשלה כזו על החברה החרדית, והחברה הישראלית כולה.

ראשית, ניתן להביט אחורה ולהסיק מניסיון העבר. בשתיים מן התקופות בהן החרדים לא היו בקואליציה, לא חל שינוי משמעותי לרעה ביחס הממשלה לחרדים, בחקיקה ובתקצוב. זה נבע בעיקר מחוסר רצון של ראשי הקואליציה בעימות עם המגזר החרדי (כך היה בממשלת רבין, בין השנים 1995-1993), או בשל היעדר יכולת פוליטית והזמן הקצר בו כיהנה הממשלה (בממשלת ברק בשנת 2000).

לעומת זאת, שתי התקופות האחרות בהן החרדים לא היו בקואליציה, היו קשות לאין ערוך עבור החרדים. ממשלת שרון ערכה בשנת 2003 קיצוץ דרסטי בקצבאות הילדים וקיצוץ משמעותי בתקציב הישיבות. ממשלת נתניהו העבירה בשנת 2013 את חוק הגיוס על ראשם של החרדים, וקיצצה מאוד בתקציבים לחרדים. התוצאות לא איחרו להגיע, ולדיאטות התקציביות שהולידו הקיצוצים היו השפעות ישירות על שילוב גברים חרדים בתעסוקה - בכל אחת מן התקופות הללו חלה בתוך שנתיים בלבד קפיצה של כ-30% במספר הגברים החרדים העובדים.

מה צפוי לחרדים מהממשלה הבאה?

מה צפוי לנו הפעם? למרות זעקות השבר של הפוליטיקאים החרדים, מבחינה של ההסכמים הקואליציוניים עולה כי הממשלה ה-36 לא צפויה לערוך שינויים דרמטיים בסטטוס קוו עם המגזר החרדי. לדוגמה, תקציב המוסדות התורניים, שעולה למשלם המסים למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, לא יקוצץ באופן דרמטי. אגב, גם אם יופחתו ממנו כ-300 מיליון שקלים שאינם בבסיס התקציב, יהיה זה קיצוץ מוגבל ביחס לאלו שנערכו בסבבים קודמים.

למצולמים אין כל קשר לכתבה (אילוסטרציה: By illpaxphotomatic, shutterstock)
השפעה ישירה על כמות הגברים החרדים העובדים, אילוסטרציה | אילוסטרציה: By illpaxphotomatic, shutterstock

עם זאת, שלושה שינויים צפויים לקרות, ולשניים מהם צפויה השפעה ישירה על כניסת גברים חרדים לתעסוקה. הראשון, חוק הגיוס החדש-ישן אשר מונח על שולחנה של הכנסת כבר שלוש שנים, יעבור סוף סוף את משוכת החקיקה. אל לנו להשלות את עצמנו - ההשפעה שלו על גיוס חרדים תהיה שולית, אך לסעיף שיוריד את גיל הפטור משירות צבאי מגיל 24 לגיל 21 צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על המגזר החרדי, ולמעשה גם על המשק הישראלי. מדובר בשינוי שאם יקרה, יביא ליציאה מוקדמת לעבודה של גברים צעירים שאינם מעוניינים להמשיך ללמוד בישיבה, אך כיום המדינה כופה זאת עליהם ואוסרת עליהם לעבוד. הוא גם צפוי לאפשר לצעירים חרדים המעוניינים בהכשרה מקצועית משמעותית או בלימודים אקדמיים, להקדיש את הזמן הנדרש למסלולים אלו עוד לפני שעול ועלות גידול הילדים מוטלים על כתפיהם. למרות ההתנגדות הפורמלית של הנציגות החרדית, בסקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב צעירים חרדים בגילאי 18-30 בחודש יוני אשתקד, למעלה מ-75% מהם סברו שעל המפלגות החרדיות לתמוך בצעד כזה.

הסיקור הכלכלי השוטף של N12:

שינוי נוסף בא לידי ביטוי בהתניה של סבסוד מעונות היום בכך שאב המשפחה ייצא לעבוד. לשם המחשה, כאשר שינוי כזה התבצע (באופן חד-פעמי) בשנת 2014, ראינו קפיצה בשיעור הגברים החרדים שיצאו לעבוד.  

השינוי השלישי, וייתכן שגם המשמעותי ביותר, שכלול בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה, קשור בהתניית מימון בתי הספר בלימודי ליבה ובעידוד חינוך חרדי ממלכתי. אמנם גם כיום ישנה מחויבות פורמלית ללימודי ליבה, אך ההיקף שלה, כמו גם הפיקוח על יישומה במוסדות החרדיים, נמוכים. הדבר נובע בין היתר בשל כוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות והחזקתן בתפקיד סגן שר החינוך ב-10 מתוך 12 השנים האחרונות. במידה ותוכנית הליבה החדשה תהיה אפקטיבית, יהיה בכך כדי להשפיע על שילוב חרדים בתעסוקה ובחברה לטווח רחוק הרבה יותר מאופק הכהונה של הממשלה הנוכחית.

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
לא ישתמש בכל הכלים נגד החרדים, אביגדור ליברמן | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

למרות זעקות הגעוואלד העולות מן האופוזיציה המתחדשת, הממשלה החדשה איננה משתמשת במלוא הכלים שעומדים לרשותה לצורך שילוב חרדים בשוק העבודה, והיה עליה לעשות יותר. כך, למשל, הממשלה החדשה תמשיך, בדיוק כמו קודמותיה, לתמוך מדי חודש ב-55,000 אברכים מעל גיל 30 הלומדים תורה ואינם עובדים לפרנסתם. ללא הגדרת גיל מקסימלי לתמיכה מדינתית באברכים, תמשיך המדינה לפגוע במאמציה שלה ליציאת גברים חרדים לעבודה. בכל הנוגע לתכנית לימודי הליבה, על משרד החינוך לייצר מנגנוני פיקוח באמצעות מבחנים חיצוניים, כמו גם באמצעות פיקוח פיזי על כלל מוסדות החינוך החרדיים המתוקצבים. ללא צעדים אלו, תוכניות הליבה העדכניות יישארו חקוקות לתפארת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ותו לא. 

למרות הצעדים המוגבלים של הממשלה החדשה, ניתן לקבוע שהממשלה החדשה תיטיב עם שילוב חרדים בתעסוקה יותר מקודמתה. כעת יש לפעול ליישום התוכניות ולקידום הצעות נוספות בכדי לשלב עוד ועוד חרדים בתעסוקה ובחברה הישראלית.

>>> הכותב הוא ראש התכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה