הבוקר (ראשון) פורסם שמערכת החשמל של האתר המשמעותי ביותר להעשרת אורניום של אירן בנתנז שובשה – היקף הפגיעה והשפעתה– לא ידועים. אך אם האירנים ייחסו אותה לישראל, תיתכן הסלמה במערכה החשאית מול אירן וחיכוך אסטרטגי עם ארה"ב.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אתמול, הנשיא האירני רוחאני הכריז לרגל היום הלאומי לטכנולוגיה גרעינית באירן על התקדמות נוספת בתוכנית הגרעין האירנית, -הזרמת גז UF6 לצנטריפוגות IR-9 מדור מתקדם. 

בשבוע שעבר, ישראל תקפה ספינה של משמרות המהפכה בים האדום ויתכן שאף הדליפה את עצם התקיפה לניו יורק טיימס, נושא המחייב חקירה בגלל הסיכון הפוטנציאלי ללוחמים ולכישלון הפעולה.

תקיפה נוספת של ההתבססות האירנית בסוריה בוצעה בדרום סוריה, יום לאחר הפגיעה בספינה האירנית בים האדום – טילי נ"מ סורים שנורו לעבר מטוסי חיל האוויר חלפו מעל אצבע הגליל ופגעו בכפר לבנוני.

הספינה האירנית סאביז שהותקפה בים האדום‎
הספינה האירנית שהותקפה בים האדום, בשבוע שעבר

כל האירועים הללו הם אירועים טקטיים במערכה האסטרטגית החשובה ביותר לביטחון הלאומי הישראלי במאה ה-21  -עצירת ההתקדמות האירנית ליכולת גרעינית צבאית ובלימת ההתבססות הצבאית הקונבנציונלית במזרח התיכון. חובתנו לבחון את האירועים לא בהשפעתם המיידית - אלא בראייה מערכתית של השגת היעדים הלאומיים.

המעבר לצנטריפוגות מתקדמות מקצר את טווח הזמן לפצצה גרעינית

אך לפני שנעבור לקומה האסטרטגית, חשוב להבין את משמעות הכרזת אירן על דור צנטריפוגות חדש, יעיל פי עשרה מצנטריפוגות הדור הראשון IR-1. חשיבותה איננה בתפוקה הנוכחית בנתנז, המפוקחת עדיין, אלא ביכולתה של אירן להקים אתרי העשרה חשאיים, קטנים ולא מפוקחים, אם וכאשר תחליט לפרוץ לפצצה. צנטריפוגות מתקדמות מקצרות גם מאד את זמן הפריצה ומאפשרות פעילות כזאת באתרים קטנים ועם חתימה נמוכה שכמעט בלתי אפשרית לגילוי מודיעיני.

חשוב גם לזכור שעל פי הסכם הגרעין, אסור לאירן להציב צנטריפוגות מתקדמות וגם המחקר והפיתוח הגרעיני שלה מוגבל לצנטריפוגות בודדות. אבל האירנים, במהלך אסטרטגי משמעותי, החליטו למנף את הפרישה האמריקאית מהסכם הגרעין ב 2018 לקידום תוכניתם לעבר הסף הגרעיני, ולקיצור טווחי הזמן אל הפצצה - אם וכאשר יחליטו לפרוץ אליה.

העשרת הצנטריפוגות באירן. ארכיון  (צילום: התקשורת באירן)
צנטריפוגות מתקדמות יזרזו את הדרך לפצצה | צילום: התקשורת באירן

את המנוף של התקדמות תוכניתם הגרעינית מכוונים האירנים גם  כלפי האמריקאים. במו"מ העקיף שמתקיים בימים אלו בווינה, הם מציגים עמדה קשוחה מאד – לא יהיה הסכם משופר, רק חזרה להסכם הקודם – ורק בתנאים שלהם: האמריקאים נדרשים להיות ראשונים, בהסרת סנקציות גורפת, כוללת סנקציות שאינן קשורות בגרעין (סנקציות על פעילות הטרור והפגיעה בזכויות אדם) ואילו אירן תשוב למחויבויותיה רק לאחר שיוכח שהסרת הסנקציות אכן מניבה לאירן את הפירות שהובטחו לה בהסכם ב-2015. 

מעמד חתימת הסכם הגרעין, יולי 2015 (צילום: רויטרס)
חתימת הסכם הגרעין בין אירן למעצמות, יולי 2015 | צילום: רויטרס

ספק אם ממשלת ישראל, השקועה בבחירות אין סופיות, מצליחה לקיים דיון מקצועי ועדכני, הערכת מצב שקולה, בחינת פוטנציאל ההסלמה וגיבוש מחודש של יעדיה האסטרטגיים לאור השתנות העולם סביבה. בלימת תוכנית הגרעין האירנית, בלימת התבססותה הקונבנציונלית במזרח התיכון (לבנון, סוריה, עירק תימן ורצועת עזה), הבנת מגמת יחסי אירן עם סין, ושימור הברית האסטרטגית החשובה של ישראל עם ארה"ב לאור שינוי הממשל - כולן קשורות זו בזו ומחייבות עשייה אסטרטגית ולא טקטית. 

הסכמה ישראלית-אמריקאית על אופן הפעולה מול אירן - חשובה יותר מכל פעולה חשאית

ביקורו בישראל של מזכיר ההגנה האמריקאי, הגנרל לויד אוסטין, הוא הזדמנות מצוינת לגבש ולהציג מדיניות ואסטרטגיה עדכניות בנושא האירני ובנושא היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית. 

ביידן ונתניהו (אכיון) (צילום: רויטרס)
תיאום מול ארה"ב - המשימה החשובה ביותר. ביידן ונתניהו | צילום: רויטרס

דיון מדיני בטחוני מעמיק, נכון שילבן הנושאים הבאים:

• חשוב שישראל וארה"ב ידגישו באופן מוצהר וגלוי את היעדים האסטרטגיים המשותפים שהן חולקות: לאירן לעולם לא תהיה פצצה גרעינית ולא יכולת סף שממנה תוכל לפרוץ לפצצה. שתי המדינות ייאבקו במקביל בחתרנות, בהתבססות ובטרור האירני ברחבי המזרח התיכון, בעזרת שותפות אזוריות ואחרות.

• ארה"ב נחושה לעצור את הגרעין האירני על ידי חזרה להסכם 2015 אך גם הציבה יעד לתקן את ההסכם ולהגיע להסכם טוב יותר, "חזק יותר וארוך יותר", אולם לא ברור מהו המנוף שלה לשם כך. 

• חשוב שישראל וארה"ב יגבשו יחד תוכנית חליפית למקרה והאירנים לא מאפשרים חזרה להסכם וממשיכים להתקדם בתוכנית הגרעין.

• על שתי המדינות להגיע ל"הסכם מקביל" הקובע לוח זמנים, תבחינים וצעדים שינקטו אם האירנים לא יאפשרו תיקון משמעותי של ההסכם מ-2015.

• על שתי המדינות לגבש חלופה צבאית אמינה שתסייע למאמץ הדיפלומטי להגיע להסכם, וגם תהווה מענה לכישלון הדיפלומטיה או להפרת ההסכם, כמוצא אחרון.

• על ארה"ב להבהיר לאירן ש"החזרת הגרעין לקופסה" בנושא הגרעיני לא נותנת לה חסינות בנושא פעילותה השלילית האזורית. בנושא זה ובנושא הטילים המדויקים נדרש מענה נפרד אך מקביל למאמץ הדיפלומטי בנושא הגרעין.

הסכמה עם ארה"ב על הנקודות שלעיל היא שינוי מגמה אסטרטגי –  חשובה יותר מכל פעולה חשאית, צבאית נקודתית – מרשימה ויצירתית ככל שתהיה.