היום (ראשון), עם סיום השבעת הממשלה החדשה, צפויים בתוך זמן קצר להיכנס למשרדיהם השרים החדשים. בפניהם יעמדו אתגרים רבים, גם פוליטיים וגם מקצועיים, כל אחד בתחומו שלו. פרשני וכתבי חדשות 12 התגייסו כדי לבצע לשרים החדשים "חפיפה מסודרת", ולפרט מהם האתגרים המרכזיים והמשימות הדחופות שיעמדו לפתחם עם כניסתם למשרד.

השבעת הממשלה - סיקור שוטף ב-N12:

הכהונה של נפתלי בנט כראש ממשלה צפויה להיות מאתגרת במיוחד. מבחינה בין-לאומית, בנט וממשלתו ייאלצו להתמודד עם הרצון של ארצות הברית לחזור להסכם הגרעין עם אירן. במקביל, המצב מול עזה עדיין נפיץ ודרוש ייצוב, ובכל רגע ישנה אפשרות להתלקחות חוזרת.

בנט ייאלץ להתעסק גם בנושא השבויים והנעדרים. כל עסקה כזאת תהיה כרוכה בשחרור אסירים ברמה כזאת או אחרת, דבר שבנט הביע בעבר התנגדות אליו. מבחינה מדינית, ומלבד הנושא האירני, בנט יצטרך לפעול לתחזוק הסכמי הנורמליזציה מול מדינות המפרץ ולשיקום מהיר של היחסים עם השכנה ירדן.

ברמה הפנימית, לבנט יש כמה מבחנים שייאלץ להתמודד איתם כבר בזמן הקרוב. אחד מהם הוא המוקש שהתגלגל אליו באשר לצעדת הדגלים וגם הפינוי של מאחז אביתר, שנחשב בלתי חוקי. בנט יצטרך להוביל את העברת התקציב וגיבוש תוכניות העבודה מול המגזר החרדי והפשיעה במגזר הערבי. את כל זה יצטרך לעשות כשהוא מגיע ללשכת ראש הממשלה כמעט לבדו - אין לו ראש מועצה לביטחון לאומי או מנכ"ל למשרד. בנט עובר מהר מאוד לתפקד באופן מלא כראש ממשלה, בלי שקיבל חפיפה או נפגש עם ראש הממשלה היוצא וראשי שירות. בנט עוד לא נחשף לחומרים וכבר עומד לכהן כראש הממשלה באופן מלא.

מבחינה פוליטית, בנט נמצא במצב ייחודי של ניהול ממשלה פריטטית עם שישה מנדטים בלבד. בנט יצטרך לנהל שורה של שרים וראשי מפלגות שכולם, בסתר ליבם, חושבים שהם צריכים להחליף אותו.

הכהונה הקרובה של בנט תכלול כמה וכמה הכרעות משמעותיות, כולל מינוי ראש שב"כ והכרעה בנושא השגריר בוושינגטון. ההסתגלות לתפקיד החדש והמורכב יצטרך להיות מהיר ביותר.

את משימתו של שר החוץ יאיר לפיד אגדיר - שיקום ושימור. בראש ובראשונה שיקום הקשר של מדינת ישראל עם ארצות הברית של אמריקה. אחרי שממשלות נתניהו הציבו את ישראל לצד המפלגה הרפובליקנית, וגרוע מכך לצד הטראמפיזם, יש לשקם את הקשר עם המפלגה הדמוקרטית על כל מרכיביה, כמו גם עם יהדות ארצות הברית שברובה המכריע סולדת מהטראמפיזם.

יש צורך גם לשקם את הקשרים עם האיחוד האירופי, שהוא שותף הסחר הגדול ביותר של מדינת ישראל. יש לפעול גם לשיקום הקשרים עם ירדן, שנפגעו קשות בשנים האחרונות.

במקביל, יש לשמר את הקשרים הטובים שנוצרו עם מדינות חשובות כמו הודו וסין, ולהשקיע מאמץ לשמר את הקשר הטוב והישיר עם רוסיה - לא רק כי היא מדינה חשובה בזירה הבין-לאומית, אלא כי היא הפכה שכנה ישירה שלנו.

כדאי לבדוק גם אפשרות לשקם את הקשרים עם נשיא טורקיה ארדואן. זה לא יהיה קל, אבל טורקיה היא מדינה חשובה. תהיה דרישה להתקדם מול הפלסטינים, אבל אולי דווקא הממשלה הזאת היא ההזדמנות לשוב עם פתרון יצירתי שאינו כרוך בחלוקת הארץ.

המלצה פרקטית אחרונה לשר החוץ הנכנס יאיר לפיד - תעשה חפיפה עם גבי אשכנזי! הרבה מאוד שנים שלא ראיתי כזו שביעות רצון וגאוות יחידה במשרד החוץ.

לממשלה הבאה ולשר האוצר בראשם יהיו הרבה מאוד אתגרים כלכליים. ישנו קונצנזוס שהמשימה הראשונה והחשובה של הממשלה הבאה תהיה להעביר, סוף-סוף אחרי יותר משנתיים, תקציב מדינה. מדובר בכלי המשמעותי ביותר לניהול מדיניות כלכלית סדורה.

אם יוחלט בסופו של דבר על אישור תקציב דו-שנתי, גם לשנת 2022, אז יצטרכו ליברמן ואנשי המקצוע להחליט איך נלחמים בגירעון הגבוה. במשרד האוצר יצטרכו לקבל החלטה על קיצוצים בתקציב או העלאות מיסים. להערכתי צפויים להיות קיצוצים בתקציב ולא העלאת מיסים.

פצצה חברתית נוספת שניצבת לפתחו של ליברמן כבר ממתינה: מחירי הדיור ששבו לעלות בקצב מואץ של כ-5% בשנה האחרונה. זה יצריך מהמשרדים השונים, ומשרד האוצר וליברמן בראשם, טיפול מאוד מהיר, אחרי שנתיים שבהן משרד השיכון היה משותק.

ישנו עניין נוסף ומאוד בסיסי שקצת שכחנו ממנו - משרדי הממשלה צריכים לחזור להיות מנוהלים. במצב הנוכחי הם לא ממש עובדים, לפקידים אין ממש סמכויות. יש הרבה מאוד מינויים שצריך לאשר ולאייש בשירות הציבורי.

כל אלו הן רק חלק מהמשימות הדחופות שממתינות לשר האוצר ליברמן. בהצלחה.

שלושה דברים לידיעת שר הביטחון בני גנץ:

  1. תקציב - מערכת הביטחון מתנהלת כבר שנתיים ללא תקציב. מצב זה פוגע בכשירות הצבא, במוכנות, באימונים ובעיקר ביכולת לתכנן ולבצע פרויקטים ארוכי טווח. תקציב ברור ומוגדר יאפשר בניית תוכנית רב-שנתית מסודרת שתייצב את הצבא ותבנה אותו לשנים קדימה.
  2. חוק גיוס - לקבוע מי משרת וכמה זמן. יש להגדיר מחדש את שילוב כלל האוכלוסיות בישראל בתוך מערכת הביטחון (חלק תחת שירות לאומי). זה כולל טיפול ובניית אמון מול מיעוטים ומול מגזר חרדי ושילובם בצה"ל. חשוב למנוע את קיצור השירות הצבאי ל-30 חודשים בלבד, זה יפגע קשות בצה"ל וגם, בניגוד למה שחושבים, יעלה יותר.
  3. כשר בכיר בקבינט יידרש שר הביטחון גנץ להשפיע ולעצב מחדש מהי האסטרטגיה של מדינת ישראל בשורה של נושאים קריטיים: אירן, עזה ומדינות נוספות באזור. יש להחליט לאן ישראל שואפת ומה היעדים ארוכי הטווח שנכון להציב: גם בהיבט של מוכנות למלחמה, גם בהיבט של שינוי פרדיגמה וחשיבה חדשה על אויבים, וגם בהיבט של הסכמי שלום.

שר המשפטים הנכנס גדעון סער צפוי לעמוד בפני אתגרים רבים במהלך כהונתו, שעשויה להיות מכריעה לגבי דמותה של מערכת המשפט בשנים הקרובות ואף בעשורים הבאים.

  1. סער צפוי לעמוד בראש ועדה שתמנה ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. המינויים הללו עשויים להכריע כיצד יראה ויתנהל בית המשפט בעשורים הקרובים, ואף להגדיר את דמותו באשר למאבק המתמיד בין שמרנות לאקטיביזם שיפוטי.
  2. בכהונה הקרובה שר המשפטים צפוי להיות מאלו שמכריעים מי יהיה היועץ המשפטי לממשלה הבאה, מי שעומד גם בראש התביעה הכללית - שני תפקידים שהם צומת משמעותי בתפקוד הממשלה ומערכת המשפט.
  3. שר המשפטים צפוי להכריע גם בשאלת פרקליט המדינה הבא.
  4. לפי ההסכמים הקואליציוניים, נראה שעל הפרק תעמוד גם המחלוקת לגבי פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בשאלה שקיים לגביה ויכוח רב שנים, ושר המשפטים יצטרך להיות ציר מרכזי שיכריע, גם בכפוף ללחצים קואליציוניים, האם לממש את כוונתו.

  1. שר החינוך החדש, זאת אומרת שרת החינוך החדשה, ד"ר לחינוך יפעת שאשא ביטון, תצטרך לפתוח דף חדש עם המורים אם תרצה להגשים את כל החלומות שלה. היא תצטרך, כנראה, לדאוג להם לשכר שוויוני ומכבד יותר. היום מורי 'ארגון המורים' מרוויחים יותר ממורי 'הסתדרות המורים', וכך קורה מצב שבו בחדרי מורים יושבים יחד ושותים קפה מורים שמרוויחים משכורות שונות לגמרי. רק אם שרת החינוך החדשה תצליח לגייס את המורים ומנהלי בתי הספר למטרה, תוכל לעשות את כל השינויים הדרושים במערכת.
  2. את השינוי המשמעותי ביותר במערכת שאשא ביטון כבר הכריזה שהיא מתכוונת לעשות - לצמצם את מספר הבגרויות ל-5 בלבד. ישראל היא שיאנית עולמית במספר הבגרויות ומספר המקצועות הנלמדים. המרוץ אחר תעודת הבגרות מייצר לחץ גדול על המורים ועל המנהלים - להספיק, לעמוד בקצב, לשנן ומיד לעבור לדבר הבא. שיטת השינון הולכת ונעלמת ממדינות ה-OECD, אך אצלנו היא עדיין מאוד נוכחת. הרעיון שמקדם ה-OECD הוא למידה משמעותית יותר ועבודה על מיומנויות של התלמידים. לדוגמה, עבודת צוות, עמידה במצבים של חוסר ודאות, יצירתיות, יציאה מאזור הנוחות ופחות עיסוק במדידה והערכה, מה שמאוד מאפיין את מפעל הציונים הישראלי.
  3. שרת החינוך מגיעה למערכת אחרי שנת קורונה, שבמהלכה המערכת טעמה מהלמידה בקפסולות - טעמה והתמכרה. העבודה בקבוצות קטנות, הכיתה השקטה יותר והמורה שמצליח לראות ולהתפנות לכל תלמידה ותלמיד, הייתה משמעותית מאוד. ההורים, המורים והתלמידים מאוד היו רוצים שהמצב יישאר כמו שהוא מהבחינה הזאת. אפשר וצריך ללמוד בקבוצות קטנות יותר, וניתן לעשות את זאת בכמה דרכים, ביניהן תוספת תקציבית שתאפשר העסקה של מורים נוספים, יצירת מרחבי לימוד חדשים, למידה מרחוק שמפנה את בית הספר לטובת קבוצות מפוצלות וכו'.

תמיר סטיינמן

פחות מ-70 קילומטרים מירושלים מתקיימת במקביל מדינה אחרת: קוראים לה מדינת "הדרום הפרוע". סע מיד דרומה ותראה בעצמך את מה שבממשלת ישראל כבר שנים ראו ובחרו להתעלם. נהיגה פרועה ומסוכנת, ירי כנופיות, מצבורי נשק בלתי חוקי, גל אלימות, פריצות לבתים, גניבות חקלאיות, הפרות בנייה, גביית דמי חסות ועוד.

למרות חילופי השלטון הצפויים, תושבי הדרום לא ממש אופטימיים שהמציאות שלהם תשתנה והממשלה החדשה תהיה שונה מכמעט כל קודמותיה שוויתרו על הדרום, הפקירו אותו ואת תושביו.

רוב התושבים בדרום, יהודים ובדואים, רוצים לחיות בדו-קיום ובשקט, אבל האזור, שהוזנח במשך שנים, לא מצליח לצאת ממעגל האלימות, אולי כי הבעיה לא ממש עניינה את הפוליטיקאים. הממשלה הקודמת מגלגלת את תפוח האדמה הלוהט הזה לממשלה הבאה. אתה, מר בר-לב, ידוע כמפקד אמיץ ואיש ישר - תסתכל למציאות בלבן של העיניים ותפעל לשנות אותה. הקם גוף מיוחד שתפקידו לרכז את המענה לבעיות המורכבות: גוף שכולל את המשרד שלך, ואת משרדי הרווחה, החינוך והמשפטים.

"בנגב ייבחן העם בישראל", אמר דוד בן גוריון. זו ההזדמנות שלך ואולי ההזדמנות האחרונה של כולנו להוכיח לבן גוריון שיש סיכוי, שנעשה הכול, שנעמוד במבחן.

גיא ורון

השר לביטחון פנים החדש יצטרך קודם כול לתת למשטרה לעבוד ולסמוך על הניצבים שלו. אחרי שנה שהשר היה מעורב יותר מאי פעם בעבודה המשטרה, בפגישות עם ניצבים רבים ובדרישות ישירות.

ברמת השטח - דווקא ההליכה של השר אוחנה עם הקו שהתווה המפכ"ל שבתאי להפעלה של כוח גדול נגד כנופיות הפרוטקשיין היא הדרך הנכונה והגיבוי שניתן להם. עם זאת, הפערים בנושא עדיין גדולים: המשטרה סובלת ממחסור כרוני בכוח אדם וטכנולוגיה קריטית שיש רק לשב"כ, כפי שאפשר היה לראות בצורך שלהם להסתייע בארגון במעצרים אחרי הפרעות בתקופת מבצע "שומר החומות".

למרות הכוח שהופעל עד עכשיו - יש עוד עבודה רבה בעיקר מול ארגונים שלא נותנים חשבון למדינת ישראל, ומתנהלים כבעלי בית בגליל ובנגב. המשטרה זקוקה לסיוע של משרדי ממשלה נוספים - וכאן בדיוק נכנס אתה, אדוני השר לביטחון פנים החדש.

מעל הכול, השר החדש יידרש לאפשר את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. כמעט ברור שבסוף ההליך הזה קצינים בכירים ומצטיינים ממחוז צפון יוזזו מתפקידיהם, אך אמון הציבור במשטרה חשוב יותר מאותן קריירות.

בפני שרת התחבורה הנכנסת, מרב מיכאלי, צפויות לעמוד כמה החלטות קריטיות להתמודדות עם משבר הפקקים:

  1. החלטה על המטרו - פרויקט התחבורה הגדול ביותר שעומד על הפרק. צריך לקבל החלטה על גוף ארגוני לביצוע ואיך מממנים את הפרויקט האדיר הזה, שעלותו מוערכת ב-150 מיליארד שקלים.
  2. ניהול הביקוש - שורה של פתרונות מציעים לנהל את עומסי התנועה. יש מקום לאמץ פתרונות טכנולוגיים משלימים שיסייעו להתמודד עם משבר הפקקים. כך לדוגמה, תמריצים שיעודדו נסיעה בתחבורה ציבורית למקומות עבודה, מערכת רמזורים חכמה שמווסתת את העומס, מערכת מסלולים בתחבורה הציבורית המותאמת בזמן אמת לביקוש וגם הפיתרון השנוי במחלוקת של "אגרת גודש", שבכל פעם עולה על הפרק.
  3. הרכבת הקלה - הקו האדום, שאמור להיחנך בשנה הבאה, כבר רשם עיכוב נוסף. בכל מקרה, כדי שירגישו שינוי משמעותי בגוש דן, דרושה רשת משלימה של קווים. הקו הסגול והירוק עדיין מדשדשים, ועל פי הערכות יחלפו לפחות 5 שנים עד לחניכה שלהם. צריך להתמקד במאמץ להאיץ את הפרויקט.

כמו שאר המשרדים, גם במשרד הרווחה סובלים מחוסר תקציב בשלוש השנים האחרונות. השר החדש צריך להתמודד עם השלכות שנת הקורונה - להתמודד עם עלייה של עשרות אחוזים בשנה האחרונה בפונים לסיוע של הרווחה, בתלושי מזון, בקשות בסיוע בעקבות אלימות במשפחה, ילדים בסיכון וגם פגיעות בקשישים.

הנושא המרכזי שנובע מהשלכות הקורונה הוא הטיפול במעגל מובטלי הקורונה שטרם חזרו לשוק התעסוקה, בעיקר אוכלוסיות מוחלשות ומבוגרים שיצטרכו השמה מחדש. המענק המיוחד למבוגרים, שאושר בתקופת הקורונה, ייגמר בחודש אוגוסט ובני ה-65 ומעלה שאיבדו את עבודתם בקורונה יישארו ללא כל סיוע.

נושא חשוב נוסף שיעמוד לפתחו של שר הרווחה, גם הוא גדל פי 4 בשנת הקורונה, הוא נושא האלימות במשפחה. לפי קווי היסוד של הממשלה, התוכנית הלאומית לאלימות במשפחה, שתקועה כבר 4 שנים, אמורה להתקדם סוף-סוף ונושא התקציבים שלא עוברים יטופל.

גם קצבת הזיקנה היא נושא מרכזי. כל המפלגות הבטיחו בכל סבבי הבחירות הרבים לאפשר למבוגרים זיקנה בכבוד באמצעות העלאת הקצבה. השר החדש כהן יצטרך לנהל מאבק לא פשוט כדי לקבל תוספת של מיליארדי שקלים מתקציב המדינה בתקופת קיצוצים קשה, והמבוגרים הם לרוב לא בראש סדר העדיפויות בישראל.

עוד נושא שהשר מאיר כהן יצטרך להתמקד בו הוא החוק להעלאת קצבת הנכים שכבר אושר, אך תקוע בגלל היעדר תקציב וממשלה מתפקדת. כעת השר החדש מאיר כהן יצטרך לוודא שהבטחת המדינה לנכים תצא אל הפועל.

  1. האתגר הראשון של שר הבריאות הבא ניצן הורוביץ הוא להשיג עוד תקנים לרופאים, אנשי סיעוד ומיטות אשפוז למערכת הבריאות הציבורית, כדי להגיע לממוצע של מדינות ה-OECD. אם זה לא יקרה, בחורף הקרוב שוב נראה את המראות של קשישים מאושפזים במסדרונות המחלקות הפנימיות, וחדרי מיון עמוסים מדי.
  2. האתגר השני הוא צמצום זמני ההמתנה לרופאים מומחים ולניתוחים שאינם דחופים. בחלק מהמקרים זה לוקח יותר משנה. זמן כזה הוא בלתי נסבל, לא מוסרי ואפילו מסוכן רפואית.
  3. האתגר השלישי שעומד לפתחו של שר הבריאות הורוביץ הוא תגבור דחוף של מרכזי השיקום הרפואיים, ושל המכונים להתפתחות הילד. רבים מוותרים על השירותים הרפואיים החשובים האלה פשוט כי הם לא מספיק זמינים, והמצב מחמיר אפילו יותר בפריפריה.