שלא כמנהיגים ערביים אחרים, כמו למשל באמירויות, במצרים, בסעודיה ובעומאן, אין המלך עבדאללה מחבב את ראש הממשלה נתניהו. יש חמיצות מופגנת ביחסים בין שני המנהיגים, לרבות השתמטות של מלך ירדן משיחות טלפוניות עם נתניהו והסירוב שלו בפגישתם האחרונה לפני כשנתיים להתיר לצלמים לתעד את המפגש.

ואולם, האינטרס הירדני מכתיב לממשל בעמאן לקיים עם ישראל שיתופי פעולה הדוקים לאורך הגבול ובסוגיות ביטחוניות רבות, תוך שנשמרת שם אווירה של חשדנות והסתייגות מהשלום עם ישראל. לא נראה שלמתכונת היחסים הזו תיתכן תרופה מהירה בעתיד הנראה לעין.

ביטול הביקור של יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין, לאחר שכבר הגיע עם מאבטחיו לגשר אלנבי לאחר תיאומים מוקדמים, יצר שוב משבר חולף בין שתי המדינות.

בנימין נתניהו והמלך עבדאללה (צילום: getty images)
חמיצות מופגנת, נתניהו והמלך עבדאללה | צילום: getty images

לדברי מקור בכיר בירדן, סיבת הביטול לא הייתה הוויכוח לגבי מספר המאבטחים החמושים שיורשו להיכנס עם הנסיך הצעיר למסגד אל-אקצא, אלא דווקא כוונת ישראל להגביל את מספר המתפללים שיורשו להגיע לתפילה המיוחדת של ליל אל-אסרא ואל-מיעראש, המציין את עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים כמסופר בקוראן. המקור הירדני אומר שבעמאן היה חשש שצפוי גל של ביקורת קשה על שבגינו של הנסיך נמנע מפלסטינים רבים לעבור בשערי הר הבית.

כעת נוקטים השלטונות בירדן מדיניות מכוונת של הרגעת הרוחות בעניין זה, בחוסר רצון לפתח משבר מתמשך. הירדנים ערים לעובדה שהם תלויים בישראל לאספקת מים וגוברת במהירות התלות שלהם בישראל לאספקת גז.

הכעס שלהם בשנים האחרונות נוגע לשלושה תחומים עיקריים:

  1. התלונה החוזרת ונשמעת מצידם היא על שישראל הפרה את הבטחתה המעוגנת בהסכם מלפני 6 שנים להנחת צינור שיוליך מים מהים האדום לים המלח. הירדנים תלו בפרויקט הזה תקוות גדולות, אבל הרשויות בארץ הגיעו למסקנה שאין כדאיות כלכלית למפעל הזה ויש בו גם סיכונים סביבתיים. ישראל מנסה להציע לירדנים הזרמת מים מן הים התיכון, אבל עד כה הירדנים מתעקשים שרצונם בצינור שיעבור כולו בשטחם.
  2. נקודת המחלוקת השנייה בין שתי המדינות נוגעת למעמד המיוחד שהוענק לירדן במסגד אל-אקצא על פי הסכם השלום מ-1994. הירדנים לא הצליחו למנוע אובדן חלק מהשפעתם במוסדות הוואקף המנהלים את ענייני המקום. כמו כן, גורמים אחרים, לרבות הטורקים, התנועה האיסלאמית וגורמים בפת"ח, פועלים לכיווץ כוחו של המלך במקום השלישי בקדושתו למוסלמים.
  3. הבעיה השלישית היא עמוקה יותר: בירדן משוכנעים חוגים רחבים, בעיקר בקרב הציבור העבר-ירדני, שישראל חותרת להדוף בהזדמנות ראשונה המוני פלסטינים מהגדה המערבית למזרחית. כל הניסיונות לשכנע את הצמרת הירדנית שאין תוכנית כזו על הפרק אינם נושאים פרי. המלך עבדאללה רוצה תזוזה של ממש בכיוון של כינון מדינה פלסטינית או לפחות יצירת תחושה שהדבר אפשרי. זאת אף על פי שבשיחות פרטיות אין הירדנים מסתירים שהם רוצים שצה"ל - ולא כוח פלסטיני או בין-לאומי - יחזיק בגבול נהר הירדן.

על רקע הדברים יש לזכור שירדן שבויה במצוקה כלכלית גדולה עוד לפני שנחתה עליה מגפת הקורונה ואין היא מקבלת עזרה משמעותית ממדינות הנפט במפרץ הפרסי. המתח בין הכתר ההאשמי לבין משפחת המלוכה הסעודית הוא בן יותר ממאה שנים. מייסד השושלת הסעודית, המלך איבן סעוד, גירש את אבותיו של המלך עבדאללה מחבל חיג'אז והמקומות הקדושים במכה ומדינה. כיום חוששים הירדנים שהסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה יכלול מתן דריסת רגל לסעודים גם בירושלים.

מתיחות בהר: "חוסר אכיפה ונחישות" (צילום: רויטרס, חדשות)
הירדנים חוששים מדריסת רגל סעודית, ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

מתכונת השלום עם ירדן מוכיחה שהברירה איננה בין שלום קר לשלום חם, אלא יש גם אופציה של שלום חמוץ שיש בו מרכיבים חזקים של שיתופי פעולה עטופים במנה גדושה של חשדנות ומורת רוח.