היום הזה נהיינו לעם. דרכם של עמים לחגוג את יום העצמאות בכיכר העיר, דרכה של היהדות לציין את היום הגדול בבית, בחיק המשפחה. תכליתו של הערב תלוי בשניים: בסיפור ההיסטורי וביכולת להתאימו לחיים כאן ועכשיו.

אנחנו מספרים את הסיפור של אבותינו. הם היו עבדים, הושפלו, עונו ואף נרצחו. ילדים הושלכו ליאור. הסיפור עצמו אינו רק סיפור היסטורי. אני במידה רבה מתחייב 'להיכנס לתוך הדמויות' ההיסטוריות: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. איך אני הייתי נוהג אילו הייתי שם? האם הייתי מתקומם? האם הייתי מושיט יד לעזרה? האם הייתי מאבד צלם אנוש?

ראשית פנימית הגדה של פסח​ (איור: רחלי רוטנר)
הקדישו זמן לליל הסדר בשנה שעברה | איור: רחלי רוטנר

אך לא די בכך. אני חייב לשאול: "מה נשתנה?". אני מבקש לבחון את הרלוונטיות של הערכים ההיסטוריים בראי התקופה בה אני חי. האם שעבדתי מישהו? האם נהגתי באדנות, ביהירות? האם השלכתי מישהו לנהר שוצף מבלי שהושטתי לו יד? האם הפכתי את עצמי לעבד? למה אני משועבד? מיהו האדון שלי?

אני מבקש להניח בפני המשפחה הישראלית כמה עקרונות חינוכיים, פדגוגיים, שיסייעו לכם במהלך ליל הסדר: 

  1. שתפו את בני הבית בהכנות לליל הסדר. כדאי לחלק תפקידים מראש. זה לא נעים כשמבקשים ממך לקרוא חלק מההגדה ואתה - לא בדיוק מסתדר עם הניקוד, אולי אפילו לא מבין מילה או שתיים. לכן, שווה לחלק תפקידים מראש. ניתן להטיל על הילדים הקטנים, כמו גם הגדולים, להציג את הסימנים. במקום להכריז: קדש, ורחץ וכו', ניתן להכין חידה, רמז או הצגה המאפיינת את הסימן.
  2. היציאה מעבדות לחירות לא מתייחסת רק לטקסט המופיע בהגדה. גם יציאת מצרים המשפחתית שלכם היא חלק מיציאת מצרים הלאומית. נצלו את ההזדמנות לספר לדורות הבאים: מהיכן באנו? מי אנחנו? מה שורשינו.
  3. ההגדה מתארת ארבעה אבות טיפוס של בנים ובנות. מעצבי ההגדה לא העלו על דעתם שמישהו מבני הבית לא יהיה חלק משולחן הסדר. הם הטילו על ההורים למצוא מסילה לליבו של כל אחד מהילדים. הם דרשו מאיתנו להתאים את תוכן הסדר, את אורכו, לצרכים המגוונים של כל הנוכחים. אל תאריכו במקום שראוי לקצר, אל תקצרו במקום שבו ראוי להאריך. יש מי שציפה שבועות ארוכים כדי לשיר את השיר שלימדו בגן הילדים; יש מי שמחכה לרגע שהסדר יסתיים. חלק מתפקידנו הוא ליצור איזון בין הצרכים של כלל הנוכחים בסדר.
  4. חשוב להקדיש זמן לליל הסדר בשנה שחלפה. סבא וסבתא היו לבד. חגגנו את הסדר בחיק המשפחה הגרעינית. חשוב לשוחח על הבדידות של השנה החולפת, מה בדיוק היה חסר לנו? מהי המשמעות של המשפחה הרחבה לכל אחד מאיתנו? לפעמים נראה לנו שאין צורך להזכיר את המובן מאליו. אני לא סבור כך. חשוב שסבא וסבתא ישמעו כמה היו חסרים. חשוב שנשמע מהם, מה הרגישו בליל הסדר המוזר ההוא?
  5. אצלנו בבית מכינים חידונים, שאלות והפעלות לילדים. שלל דמויות מאפשרות לכל אחד מהילדים לבחור את הגיבור שלהם, ממרים ועד פרעה. השתמשו בכלים מתאימים שיהפכו את ליל הסדר לחוויה חיה, מעוררת, יוצרת סקרנות, סוחפת.
  6. אל תשכחו להחמיא למי שטרחו. מילה טובה, מתנה קטנה. אל תשכחו לסייע בסוף הארוחה.

השנה נשב לליל הסדר אחרי שנת קורונה, אחרי סבב בחירות רביעי. מפולגים, ספקנים, קצת ציניים. דיבורים על מנהיגות ועל גאולה - נראים קצת רחוקים. זה הרגע המתאים לחזור להיסטוריה ולהתמלא באופטימיות. להאמין בטוב ולזכור: "עברנו את פרעה - נעבור גם את זה".

שי פירון (צילום: Yonatan Sindel Flash90)
הרב שי פירון | צילום: Yonatan Sindel Flash90

>>> הכותב הוא שר החינוך לשעבר ונשיא תנועת "פנימה"