עוד לא נמצא הנסיוב שיגן עלינו מפני מערכות הבחירות שמתרבות כאן באופן אקספוננציאלי. אפילו "פייזר" ושתי מנות החיסון שלה, לא תצליח למנוע את הסבב הרביעי תוך שנתיים. ואם זה נגזר עלינו, אז הנה כמה הערות שאולי יעזרו לנו לחיות טוב יותר עם המוטציה:
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
1. תשדירי תעמולה: הגיע הזמן לתקן את החוק המיושן (חוק הבחירות, דרכי תעמולה 1959) ולשים סוף להפקעת זמן שידור יקר כדי לשמוע את ההבטחות הפוליטיות שממילא לא יקוימו. שלא לדבר על אותן רשימות קיקיוניות שצצות אך ורק לכבוד הבמה הזו. בבחירות האחרונות היינו קורבן ללריסה עמיר, לרשימת "אני ואתה" ול״פיראטים״ ש"חטפו" שעות שידור יקרות וטחנו לנו את השכל. סך הכל 30(!) רשימות כשרק שמונה מהן עברו את אחוז החסימה.
הפעם צפויות לנו יותר רשימות מבוחרים. ובכל זאת, אם יש כזה ביקוש, שלכל הפחות ישלמו לכלי התקשורת עבור התשדירים. יהיה מעניין לראות את נתניהו מממן את מי שכינה "אל ג'זירה" 12 או את זליכה מקושש קולות דרך "הקפיטליזם החזירי". במחשבה שנייה, אולי די? הרייטינג של התשדירים האלה נמוך יותר ממספר המתגוררים במלוניות וגם אותן כידוע סוגרים מאותה סיבה: זה יקר וזה לא אפקטיבי.
2. חוק הבחירות קובע בסעיף 5(1) שלא תהיה תעמולת בחירות ב-60 הימים האחרונים לבחירות. אזי, לפי החוק, בעוד כשבועיים על כלי התקשורת לחדול מלראיין פוליטיקאים פן הללו (לשם שינוי...) יעברו על החוק. נמאס כבר לשמוע את הפוליטיקאי מפציץ בשידור את דף המסרים שלו ואת השדרן שמזהיר לשווא באומרו: "אדוני, זו תעמולת בחירות". וואלה? למה התכוון המחוקק? שחודשיים לפני הבחירות ניכנס לדממת אלחוט וב-23 במארס פשוט יעשו הגרלה? מה יקרה אם פתאום הערבים ינהרו בהמוניהם לקלפיות? איך נדע את זה ביום הבחירות אם ביבי לא יגלה לנו?
3. בסעיף 3 כתוב: "לא תהא תעמולת בחירות באמצעות השימוש בכלי טיס או בכלי שיט". על מכוניות מותר. גם על גלגינוע מותר ובתנאי שנחבוש קסדה. חבל, באמת סתם קנינו צוללות. ואם כבר, ראו הוזהרתם (וזה חל גם על יו"ר יש עתיד): החוק אוסר תעמולה תוך נשיאת לפידים.
4. בסעיף 4 נקבע איסור שימוש בתעמולה באמצעות רמקול – אלא להגברת קולו של נואם באספה המתקיימת כדין. אני לא יודע כמה אספות בחירות יהיו בעידן הקורונה, אבל אם חלילה ישמיעו שם איזה ג'ינגל, דעו לכם שמשמיעי הזמריר הם עבריינים הצפויים לקנס ואפילו לחצי שנת מאסר. דמוקרטיה במיטבה.
5. בסעיף 10 נקבעו הגבלות שילוט ומודעות. אפילו על הגודל מדברים שם. החוק מאפשר לרשות המקומית לקבוע הגבלות נוספות, בין השאר מהנימוק של שמירה על איכות הסביבה. סוף סוף הבנתי מדוע חולדאי אינו מתפטר מראשות העירייה בעודו רץ עם "הישראלים" לכנסת. כתל אביבי וותיק אני אומר לכם: יש בעיר פקחים חרוצים מאוד. מאוד.
6. סעיף 16 אוסר על פרסום סקרים ללא דיווח לוועדת הבחירות על השאלות בסקר, מי הזמין ומתי, טעות הדגימה, כמה נשאלו וכמה השיבו. אז כשבני גנץ יאמר שיש לו "סקרי עומק" מופלאים או כשהליכוד מפרסם סקר שמראה 40 מנדטים , תאמינו (או לא) שזה באישור וועדת הבחירות... ואם כבר בסקרים עסקינן, הרי שהחוק הארכאי אוסר על פרסום סקרים בערב הבחירות. כאילו מותר להתלבט עד יומיים לפני הבחירות, אחר כך זה לא רצוי. ואם ביום הבחירות תראו סקרים באינטרנט, בוואטסאפ או באיזה עיתון מחו"ל, הוועדה תזעיק את זה שאומר "שלא יעבדו עליכם". זה חמור יותר מהמתחזים.
ועוד שני דברים שבאמת הגיע הזמן לתקן: הראשון, לחוקק חוק המחייב קיום עימות טלוויזיוני. זה קיים בדמוקרטיה הגדולה בתבל וזה הכריע בחירות יותר מפעם אחת. וגם אם לא הכריע, כמה הייתם משלמים על עימות ביבי-סער? "הישרדות" ו"האח הגדול" יעברו לטלוויזיה החינוכית אחרי מופע שכזה.
והשני: הקולות שהולכים לפח: בבחירות האחרונות נזרקו לפח כ-37 אלף קולות של בוחרים שהצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. החוק מאפשר לזרוק קולות בדיוק כמו שמותר לשים פתק לבן או להוסיף ציור של סמיילי במעטפה. אבל החוק מתעלם מבעיה שבלטה במיוחד בבחירות 2001. או אז תומכי אהוד ברק התחננו בפני איציק מרדכי, יו"ר מפלגת המרכז, שיפרוש מהמירוץ. מרדכי התעקש להמשיך.
החיילים כבר הצביעו, השליחים מעבר לים מזמן שלחו את הפתקים והנה, ממש ערב הבחירות מרדכי התרצה ופרש. את הקולות אין להשיב. אז מי ערב שהפעם זה לא יקרה? טוב נו, ישראל לפני הכל ורק אחר כך החיילים וכל השאר....